|
|
עמוד:12
12 שחם גבע ספְר זהַ, הַיא הַמערכתִ הַערכיתִ-מוסריתִ, וליתִר דיוק - הַעמדהַ הַערכיתִ כלפְי מילהַ אחַתִ, "נַקמהַ" . מעמדהַ הַמוסרי של הַנַקמהַ שנַוי במחַלוקתִ, בלשון הַמעטהַ, בפְילוסופְיהַ, במקרא, במסורתִ הַיהַודיתִ ובהַגותִ הַציונַיתִ כאחַד, וכפְי שרובנַו יודעים - הַיא נַושא שנַוי במחַלוקתִ גם ברגעים אלו ממש . בספְר זהַ אבקש לחַקור אתִ הַהַגותִ הַציונַיתִ אשר הַובילהַ אתִ אותִו שינַוי תִבנַיתִ, ואשר לשם עיצוב הַזהַותִ הַיהַודיתִ הַריבונַיתִ ביקשהַ 4 במסגרתִ קריאהַלעורר ולקרוא מחַדש במקרא כמיתִוס מכונַן זהַותִ . זו ביקשהַ הַהַגותִ הַציונַיתִ להַציע מענַהַ לסוגיותִ מוסריותִ שכעתִ נַדרש להַתִמודד איתִן מחַדש . הַשאלהַ הַמוסריתִ הַמסוימתִ שבמרכז ספְר זהַ הַיא שאלתִ מקומהַ של הַנַקמהַ בתִפְיסתִ הַצדק של הַהַגותִ הַציונַיתִ, וכיצד זו הַושפְעהַ ובאהַ לידי ביטוי בקריאתִהַ במקרא . לשם כך, אבקש לערוך עיון פְילוסופְי-מוסרי בפְרשנַויותִ הַשונַותִ שפְירשהַ הַהַגותִ הַציונַיתִ אתִ הַנַקמהַ במקרא, בדגש על מקרהַ הַבוחַן של נַקמותִ הַשופְט שמשון בן-מנַוחַ ( שופְטים יג - טז ) . זאתִ בכוונַהַ לנַסותִ ולהַתִחַקותִ אחַר הַשפְעתִ הַמקרא על הַיווצרותִהַ של עמימותִ כלפְי מקומהַ של הַנַקמהַ בתִפְיסתִ הַצדק הַציונַיתִ . עמימותִ זו הַחַלהַ לבוא לידי ביטוי כבר עם תִחַילתִ הַמאבק הַציונַי, וטריטוריאליתִ, ומשינַוי זהַ נַגזרו תִמורותִ חַברתִיותִ, פְסיכולוגיותִ ותִרבותִיותִ" ( שם, 7 ) . לטענַתִ קמיר : "דומנַי כי הַצלחַתִהַ של הַציונַותִ במשימהַ זו עלתִהַ על כל הַמשוער" ( קמיר, אוריתִ, שאלה של כבוד , כרמל, ,2004 23 ) ; לדברי גורנַי : "הַציונַותִ כמפְעל הַגשמהַ לאומי הַיא הַתִנַסותִ חַדשהַ לעם הַיהַודי, במולדתִו ומחַוצהַ להַ" ( גורנַי, יוסף, השאלה היהודית והבעיה הערבית , עם עובד, ,1985 17 ) . 4 . שפְירא, אנַיטהַ, התנ"ך והזהות הישראלית , מאגנַס, ,2005 17 ; יפְתִ, שרהַ, "תִקופְתִ שיבתִ ציון : הַבסיס הַמקראי של הַציונַותִ כתִנַועהַ פְוליטיתִ", בתִוך : יפְתִ, שרהַ, בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים , א', מוסד ביאליק, ,2017 161 - 170 . לדברי יפְתִ : "הַתִנַ"ך הַיהַ אחַד ממקורותִ הַהַשראהַ הַחַשובים ביותִר של הַתִנַועהַ הַציונַיתִ וגורם רב משמעותִ בעיצובהַ, הַן באידיאולוגיהַ שלהַ והַן בפְעילותִהַ הַמעשיתִ" ( שם, 161 ) .
|
|