|
|
עמוד:10
10 עיונים בספרות ילדים גליון 32 התמקדות בשני הסיפורים ״זְלֵאבִּיָה״ ו״אייכה, אייכה סולטני ? ״ . על רקע מלחמת האזרחים בלבנון מופיעים סיפורי העם הללו כעדות מתמשכת לחוסן וליצירתיות של מספרי סיפורים בתוך סערה . ותד ועויסאת מציעים קריאה פרשנית של שילוב היחסים המשפחתיים, הנורמות החברתיות והמוטיבים הארכיטיפיים השזורים בתוכם, וכיצד כל אלה מושפעים מן המשבר החברתי שהחברה המספרת מתמודדת עימו . במרכז חקירתם הם עורכים השוואה אינטרטקסטואלית בין הסיפורים השאמיים לבין מעשיות האחים גרים, ומבררים מהי משמעותה של השוואה מסוג זה . באמצעות הניתוח הניואנסי שלהם מאירים ותד ועויסאת נושאים אוניברסליים של בגידה הורית, סולידריות בין אחים ושאיפה לאוטונומיה המהדהדת על פני זמן ומרחב . מידת הקרבה או הריחוק של סיפורים אלה לסיפורים אירופיים היא סוגיה מעניינת ועשירה ביותר . כדי לבחון סוגיה זו בחרנו סיפורים שיש בהם חפיפה לסיפורי האחים גרים, כלומר סיפורים שיש בהם גרעין סיפורי דומה לזה של סיפורי האחים גרים, והם מקבלים סיווג זהה במפתח ארנה- תומפסון, ומולם סיפורים שיש בהם חפיפה מעטה . מפתח ארנה-תומפסון מבוסס על זיהוי המוטיבים והמרכיבים הנרטיביים החזרתים בסיפור העממי . ב- 1928 עדכן תומפסון את הרשימה וגזר ממנה מפתח זיהוי של ספרות עממית, שקרא לו מפתח הטיפוסים הסיפוריים או מפתח ארנה-תומפסון ובקיצור AT . טיפוס סיפורי – tale type – הוא אוסף כל היסודות המשותפים לכל הנוסחאות המשותפות לסיפור מסוים . לדוגמה, כל סיפור שמופיעה בו אם חורגת לנערה המוצאת מפלט בעולם דמיוני ומופיעים בו נישואים עם משפחת אצולה, מקבל סימון AT שפירושו כי כל הסיפורים שמופיע בהם יסוד זה הם סיפורים מטיפוס סיפורי אחד . אם נחפש סיפור שיש בו רק את הטיפוס הסיפורי הזה, כנראה שלא נמצא, מאחר שהטיפוס הסיפורי הוא מושג אנליטי שמטרתו להקל על מציאת המשותף לכלל הגרסאות של כל סיפור . המתודולוגיה האנליטית שהתפתחה בעקבות מפתח הטיפוסים הסיפוריים קובעת כי בשלב הראשון יש להחסיר את הדמיון בין הסיפורים ולהשוות את ההבדלים ביניהם, וכך לראות כיצד החברה המספרת עיבדה את הסיפור . הסיפורים תורגמו בדיאלוג לא רק בין המתרגמים, אלא גם בדיאלוג
|
המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
|