פתח דבר: אדם לאדם ע׳ולה (או זאב): מעשיות וסיפורים מהלבנט

עמוד:9

9 פתח דבר המגדרית והשליטה הפטריארכלית כפי שהן מתוארות בשני הסיפורים ״גלעין הפלפל״ ו״הסַבִּיל״ . בקריאה פרשנית פמיניסטית הם מבהירים כיצד הסיפורים הללו משמשים נרטיבים של התנגדות ושל העצמה עבור נשים צעירות המנווטות במבנים המדכאים של החברות שלהן . פוקס וסנוף- פילפול חושפים כיצד ניסיונותיו של האב להפעיל שליטה על בתו מתוך דאגה לה, מובילים דווקא לחקירה החתרנית שלה של חירויות חדשות ורכישת ידע . סיפורים אלה לא זו בלבד שמאתגרים את הנורמות המגדריות המסורתיות, אלא גם מציעים תובנות לגבי כוח טרנספורמטיבי של תנועה, תחפושת וחתירה לאוטונומיה . פוקס וסנוף-פילפול מראים כיצד מעשה הסיפור עצמו הופך לצורה של התנגדות, כאשר כל הסיפורים ותרגומם מהדהדים את הסוכנות של הגיבורות בתוך הנרטיב . סוגיה נוספת העולה רבות בספרות העממית היא סוגיית הטורפים והנטרפים, הנוכחת במוקד מאמרה של הדיל מוראד-עודה ״על עיזים וזאבים : קריאה ב סיפורים ‘העיזה ה מעיזה ושבעת הגד י י ם׳ ו׳עיזים תאומות׳״ . מוראד-עודה בוחנת את היחסים המורכבים בין הסיפורים הללו לבין הליבה הסיפורית המשותפת שלהם, ״הזאב ושבעת הגדיים״, שהועלה על הכתב על ידי האחים גרים . בעוד שני הסיפורים חולקים מקור או גרעין משותף, כל עיבוד משקף את ההקשר החברתי הייחודי ואת המורשת התרבותית של הלבנט ודרום לבנון . על ידי בחינת יחסי הגומלין הדינמיים בין מסורת לבין חדשנות בספרות העממית שופכת מוראד-עודה אור על מרכיבים חברתיים ותרבותיים המוטבעים בסיפורים, כמו אמונות, ערכים ומאבקים חברתיים . באמצעות סיפורים חיים והתבוננות חדה היא מגלה את מורכבות חיי האיכרים, ומציעה תובנות חשובות לגבי החוויות התרבותיות של תושבי האזור לאורך ההיסטוריה . מאמרה של מוראד-עודה מדגיש את משמעותו של הפולקלור הלבנטיני ואת המשמעות המתמשכת של הספרות העממית כראי לזהות ולמורשת הקולקטיבית של החברה . המאמר החותם את הגיליון הוא במידת-מה גם מאמר מסכם של תמות רבות שעלו עד כה, כמו האוכל בספרות העממית, דינמיקת הכוח המגדר ית במשפחה וההקשר התרבותי של ספרות עממית . במאמ רם של לואי ותד ובנאן עויסאת ״ילדים מורעבים ואימהות חורגות : קריאה השוואתית בין גרסאות בלאד אלשאם למעשיות האחים גרים״, הם חוקרים את הפסיכולוגיה ואת האנתרופולוגיה של אומנות סיפור הסיפורים דרך

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא