|
|
עמוד:7
7 פתח דבר ילדים, וכפי שג׳ריצאתי ח׳ורי מעידה מצב כזה השפיע על מהלך הסיפור . בגיליון זה מופיעים עשרה סיפורים שאפשר לחשוב עליהם כצימודים בעלי תמות חוזרות : מחסור באוכל, מפגשים עם מפלצות, יחסי ילדים – הורים וכן הלאה . עבור גיליון זה פנינו לכמה קוראים – חוקרי ספרות , עורכים, מתרגמים – וביקשנו מהם לכתוב על חוויית הקריאה שלהם בסיפורים אלה ועל משמעותם בהקשר האוניברסלי ובהקשר המקומי . כל פרשן התייחס לשניים לפחות מבין הסיפורים המתורגמים בגיליון . במסה מאירת העיניים של דפנה רוזנבליט ״על עריכת הקובץ ׳כאן יא מא כאן׳ ושני סיפורים בו״, היא מתעמקת בתפקידה המורכב והייחודי של עורכת התרגום, ומתייחסת למסגרת התרגום הדיאלוגי ב״מכתוב״, המבוסס על ביקורת התרגום השקוף והאינדיווידואלי . רוזנבליט מפרטת במיומנות מהי ההשקפה המסורתית של עריכת תרגום, ומעמידה אותה בניגוד לנוף המתפתח של עריכה ספרותית בהקשר של עבודת התרגום של ״מכתוב״ . היא מדגישה את האיזון העדין בין שימור מהות הטקסט המקורי לבין מתן אפשרות ליצירה המתורגמת לקבל חיים משלה בשפת היעד במהלך דיאלוג פרגמטיסטי . את דוגמאותיה המעשירות שואבת רוזנבליט משני הסיפורים ״עיזים תאומות״ ו״העיזה המעיזה ושבעת הגדיים״ . מחקירתה של רוזנבליט את מורכבות עריכת התרגום אנו יוצאים למסע אל עולמן של מפלצות בתרבות הערבית במאמרו של איאד מעלוף ״ע׳ולים מתורבתים ואנשים מפלצתיים״ . מעלוף פותח את המסע החל מהספרות הערבית מהתקופה הפרה-אסלאמית, תוך כדי התמקדות בסיפורים שובי לב על מפלצות מיתיות והאינטראקציות המורכבות שלהן עם בני אדם . המאמר עוקב אחר התפתחותם של ע׳ולים, הגירתם אל מעבר לגבולות חצי האי ערב והשתקפות הפחדים והתשוקות החברתיות בתוך הנרטיבים שלהם . בעין חדה לפרטים מנווט מעלוף בין סוגות ספרותיות שונות , משירה עתיקה ועד ספרות ילדים עכשווית, וחושף את נוכחותו המתמשכת של הע׳ול ( ה ) ותפקידיו הרב-גוניים בתרבות הערבית . מתוך הקבלות בין פולקלור מסורתי לסיפורים מודרניים, מעלוף ממקד את הניתוח שלו בשני הסיפורים המופיעים בגיליון זה – ״אחותו של אבו עלי חוטב העצים״ ו״מֻחַמַּד והע׳ול״ – ומציע באמצעותם פרשנויות מחודשות לדמויות ע׳ולים בתגובה לחרדות חברתיות מתפתחות . כות׳ר ג׳אבר-קסום מציעה במאמרה קריאה פרשנית מלומדת באותם
|
המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
|