|
|
עמוד:14
14 העיון במלוא שיריה לילדים מאפשר לקרוא אותם לא רק במעגל הזמן המחזורי, אלא גם במעגל הזמן ההיסטורי . מכלול שירתה לילדים הוא מעין "הטור השביעי" פרי עֵטהּלגיל הרך, אומנם הרחק מהנימה הסטירית או האקטואלית-הישירה של מסורת הטור העיתונאי המחורז, אך בהחלט בַּמחויבות הממושכת להשמיע קול ספרותי מובחן היוצא מתוך זמנו, וחשוב מזה, קול המנסח את זמנו עבור קהילה מוגדרת . זהו קול אישי אבל קולקטיבי, ולהפך . הילדוּת הארץ-ישראלית ששירי הילדים של גולדברג ספק מתארים ספק בוראים במילותיהם, היא ילדותם לא רק של קוראי "דבר לילדים" ו"משמר לילדים", אלא ילדותה של הקהילה עצמה, וגם בזה עשוי להימצא דמיון אל "שירת העת והעיתון" של אלתרמן . עם זאת יש לדייק : אומנם ביחס לדבר העורך בפתח גיליונות "דבר לילדים", שיצחק יציב 4 שיתף בהם את קוראיו הצעירים בחדשות הארץ והעולם בלא כחל ושרק, נטו שירי לאה גולדברג לילדים אל הסמל, אל הרמז ואל ההפשטה, אולם ביחס לשירתה הלירית, מגעם עם המציאוּת היה קרוב לאין שיעור . זאת ועוד, שיריה לילדים חוברו מלכתחילה עבור העיתון, ואילו שיריה הליריים "ביקרו" בעיתונות ובכתבי העת כתחנת ביניים בדרכם אל ספרי השירה . בכך קרובה שירת הילדים של גולדברג אל אפיקי היצירה האחרים שלה, 5 יותר שהיו מפולשים לזמנם ולמקומם, דוגמת רשימות העיתונות פרי עֵטהּ, מאשר הייתה קרובה אל שירתה הלירית, הגם שמבחינה ז'אנרית אלה ואלה משורש אחד . בעוד הקיפאון ניכר בשירתה הלירית ככל שמלחמת העולם השנייה התמשכה, שכן בין השנים 1941 – 1944 היא פרסמה כארבעים שירים בלבד, כמות המשתווה ליבול השירי שלה בשנת 1938 לבדה או בשנת 1939 ( עד פרוץ המלחמה ) , הרי שבכתיבתה לילדים שמרה גולדברג 'שיריות' מובטחות בקרן הביטוח של הליטראטיות טובת הטעם ורבת הזהירות" ( מירון, 1960 , עמ' 10 ) . לימים שִכלל מירון את תפיסתו בנוגע לשירת גולדברג, אולם יש להניח שהדברים מייצגים הלוך רוח שרָווח אצל בני דורו, לפחות בשנות החמישים והשישים של המאה ה- 20 . 4 חלקם נאספו לאחר מותו של יציב בספר הקרוי בשם "במעגל הימים" ( יציב, תש"ט ) . 5 ועוד נחוצה קריאה סינופטית של חיבוריה לילדים עם הרשימות למבוגרים .
|
המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
|