התום שלאחר התהום: שירת לאה גולדברג לילדים בזיקה לזמנה

עמוד:13

13 נחום גוטמן, איור לשיר ״מה אומרים״ ( ״דבר לילדים״, 1940 . 3 . 21 ) באדיבות מוזיאון נחום גוטמן לאמנות ומשפחת גוטמן קריאה שכזאת בשיריה של לאה גולדברג לילדים הייתה כמעט מן הנמנע עד כה משני טעמים : ראשית, גולדברג כינסה בספרֶיה רק כשליש משיריה לילדים, כ- 130 מתוך כ- 400 , וכך נשכחו רבים מהם ( ובהם "חלפה שנה", 2 הטעם השני הוא דבקותה בסימבוליזם, שטרם כונס באחד מספרי כּתביה ) . אף יותר מרוב עמיתיה למשמרת הספרותית . גולדברג הייתה "סמן ימני" בעניין זה, ודבקוּתה הרחיקה אותה מזיהוי עם זמנה ועם מקומה . לכן דמתה 3 בעיני רבים ליוצרת המסתגרת במגדל השן . שהתבקש להתחפש להיטלר : "אִם נִמְצָא אָדָם בַּחֶלֶד / וְהוּא הִיטְלֶר הָרָשָׁע / וְחוֹלֵשׁעַל כָּל מֶמְשֶׁלֶת / וְלֹא מֵת עוֹד מִבּוּשָׁה . / / וַאֲנִי סוֹף-סוֹף יָדוּעַ / כְּחַיָּה רָעָה, מִזְּמַן, / וְהַגִּידוּ לִי, מַדּוּעַ / לֹא אֶהְיֶה 'בִּצְחוֹק' הָמָן ? '" ( גולדברג, 1943 , עמ' 205 ) . ייתכן שזהו האזכור המפורש היחיד של היטלר בכל כתיבתה של גולדברג . 2 בַּמחקר נעשו פה ושם מאמצים לקרוא את שירת גולדברג לילדים על רקע זמנה, אבל רובם היו נקודתיים . יוצאת מכלל זה איילת גיל-רונן, שבחיבורה הציעה קריאה שיטתית של ייצוגי האקטואליה בכתיבת גולדברג לילדים, אם כי בתקופה מוגבלת יחסית ובתמטיקה מסוימת ( גיל-רונן, 2012 ) . ראו, בין השאר : ברזילי, 1986 ; חובָב, 1997 . 3 כך למשל ברשימתו של דן מירון עם הופעת אסופּת שיריה "מוקדם וּמאוחר" : "גולדברג [ הגיעה ] לליטושה ולניקיונה [ . . . ] בכוחה של הצטמצמות יעילה ונבונה בעולם של ישויות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא