התום שלאחר התהום: שירת לאה גולדברג לילדים בזיקה לזמנה

עמוד:12

12 השיר "גם השנה" הוא שיר הילדים הראשון שפרסמה לאה גולדברג לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, והיה הטקסט הראשון פרי עֵטהּשנדפס לאחר רשימת העיתונות שלה "על אותו הנושא עצמו", שחוללה פולמוס עז בנוגע לתפקיד המשורר ותפקיד השירה בשעת מלחמה . על רקע זה השיר התמים, העלול אף להיראות פשטני, הוא כמעט שיר מחאה בשל האוניברסליזם והפציפיזם שבו, ואת סיומו יש לקרוא בנימה של "דווקא השנה" או "אפילו השנה", כהד לחתימת הרשימה המדוברת שגולדברג התחייבה בה לשני דברים : להימנע מגיוס עטה למלחמה, ולהמשיך לכתוב שירי אהבה אפילו ברעום התותחים : ייתכן כי בימים הקרובים אולי יבואו אלינו בדרישות ספרותיות מסוימות מאוד . על כן נטלתי על עצמי תפקיד שאינו מכובד, תפקידו של הקופץ בראש, כדי להגיד, בשמי הפרטי שלי, כי אני, בספטמבר 1939 , רואה אני חובה לעצמי לצאת אל הספרות בפסוק הפותח, נניח, במילים אלו : "בְּבֹקֶר אֱלוּל / הַיָּם בְּאַרְצֵנוּ / שָׁקוּף וְצוֹנֵן" . ( גולדברג, 1939 , 8 בספטמבר, עמ' 10 ) מתח דומה מזין את השיר "חלפה שנה" שנדפס ערב ראש השנה תש"ד, בחודש ספטמבר 1944 . שני בתיו הראשונים מדגישים את החזרתיות ( "עַתָּה כְּאֶשְׁתָּקֵד" ) , ואילו חתימתו יכלה להתפרש במלואה רק על ידי קורא מבוגר שציפה לסיומה של המלחמה לאחר שחרור פריז כחודש קודם לכן : "חָלְפוּ יָמִים בְּשַׁיָּרָה, / חָלְפָה שָׁנָה, שָׁנָה עָבְרָה, / בְּרֹאשׁ אִמֵּנוּ הַטּוֹבָה / נִרְאוּ שְׁלֹשָה חוּטֵי שֵׂיבָה . / קְרוֹבִים יְמוֹת הַסְּתָו, / וּמַה יָּבוֹא עַכְשָׁו ! " ( גולדברג, 1944 , 17 בספטמבר, עמ' 10 ) . דוגמה אחרונה לעניין זה הוא השיר "מה אומרים", שפורסם בחג פורים הראשון שחל לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, וקושר בבירור את העבר אל ההווה : "מָה אוֹמְרִים, מָה אוֹמְרִים / יְלָדֵינוּ בְּפוּרִים ? / הֵם אוֹמְרִים : זֶהוּ זְמַן / בּוֹ נָפוֹל יִפֹּל הָמָן . / הֵם אוֹמְרִים : בַּמְּגִלָּה / מְסַפְּרִים עַל גְּאֻלָּה" ( גולדברג, 1940 , עמ' 11 ) . האיור של נחום גוטמן שנלווה לשיר הביע במפורש את מה שהמשוררת רק רמזה אליו, ולא הותיר 1 מקום לספק בדבר זיהויו של היטלר עם המן . 1 הרמז הפך לגלוי רק כעבור ארבע שנים בשיר "חג פורים לחיות וציפורים", בדברי הצבוֹע

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא