פתח דבר

עמוד:12

12 ערעור יחסי הכוח, ערעור הפונקציה הרפרנציאלית של השפה וערעור סמכותו של שיר הילדים . שיכמנטר מראה כי הופעתם של מרכיבים אלו בשיריו אינם מאפיינים תקופה מסוימת ואינם קשורים בהכרח ברצף היצירה של המשורר, אלא פזורים הן בשיריו המוקדמים והן במאוחרים . בכך היא אינה רק מוכיחה כי שירתו חומקת מן הדרישות האידאולוגיות והממסדיות של המבוגרים, אלא גם שסממנים אלה אינם כפופים לפריודיזציה נתונה מראש . בסיכומו של דבר, המאמר מדגים היטב כיצד השירים מערערים על הסמכות של שירת הילדים ככלי להעברת מסרים וידע, וחותרים תחת ההיררכיות הבין-דוריות שספרות הילדים אמונה לכאורה על שימורן . רוית ראופמן ( הולדת שלגיה : על החיבור בין מאורע הלידה וניסיונות ההשמד של הבת בידי האם ) מציעה קריאה חדשה בשלגיה, המעתיקה אותה מיחסי הקנאה בין האם והבת אל רגע הלידה שלה . מרבית הפרשנויות למעשייה התמקדו ביחס הרודפני של האם כלפי הבת, ותשומת לב פחותה בהרבה הוקדשה לדיון בפרטי הלידה של שלגיה . הקריאה לאחור ב"ביוגרפיה" של שלגיה מאפשרת, לטענתה של ראופמן, לבחון באור חדש את ההתפתחויות הטרגיות הנגזרות בהמשך מרגע הלידה . לשם כך היא מחברת בין חקר הספרות לחקר החיבור הקבלי, ובכללם העיון בזיקה בין הלידה בפסיכואנליזה ובקבלת ימי הביניים . המאמר עוסק ביחסים בין הלידה לבין ההשמד, בטענה כי המוות אינו הופכי ללידה אלא מגולם בה . במובן זה, אין צורך לערוך פיצול פרסונלי ממשי בין אם ביולוגית לאם חורגת, כפי שקורה בנוסח של גרים החל מהמהדורה השנייה . במקום זאת, נראה כי דווקא האופן שבו מוצגים הדברים במהדורה הראשונה של האחים גרים ( ובנוסחים רבים נוספים ) חושף תובנה חשובה בנוגע לאופן שבו נתפסת הלידה בתודעה האנושית . מאמרו של לואי ותד ( איפה סבתא ? היעדר דמות הסבתא מהעיבודים המודרניים של כיפה אדומה בחברה הפלסטינית ) מציג חמישה עיבודים שונים ל"כיפה אדומה" בחברה הפלסטינית מן השנים 2008 – 2015 , על מנת לעמוד על ההבדלים בין הנרטיבים והתפקידים השונים של הדמויות בכל עיבוד . ברוב הגרסאות של המעשייה מופיעות חמש דמויות — כיפה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא