|
|
עמוד:11
כאל בר אלצילום : מי - נוף טלנשטי ) שמו, ומשם הלאה עסמהcTisiC אל הכפר הנעלם החל לאחר שחצינו את הנחל, צ׳ולוק ( בשביל עפר ארוך וצר בין שרשרת גבעות ירוקות ; אין כל סימן ליישוב כלשהו, מעין נסיעה ללא יעד . אנחת רווחה נפלטה רק לנוכח שלט מאיר עיניים בוהק בכחול : ״טלנשטי״ . בהליכה רחבה העתיקה של העיירה . בין משוכות גפנים ועצי אלון חיפשנו ומצאנו בתיקצרה הגענו ל אבן נאים . בעודנו משוטטים בין הסמטאות, עלה רושם כי איש אינו גר בבתים הקטנים הצבועים בתכלת, על חלונותיהם המחופים וילונות לבנים, וכי ערוגותיהם הפורחות ובאר ות לייבוש, חבלי הכביסה והבגדים הנעים למשבהמים הלחה, צנצנות גבינה ושמנת המונח . הרוח, הם רק תפאורה למחזה, ששחקניו אינם
|
המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
|