דיוקנו של הצייר כאיש צעיר

עמוד:8

1 אל המסע נטלתי את הנובלה ״נפש רצוצה״ שכתב ש . בן ציון, הדחוסה בתיאורים מוכרים היטב מדיוקנו המיוסר של ה״תלוש״ הקלסי, המבקש לצאת מעיירתו הקטנה . דילמה זו לא בר, חצוי בין ישן לחדש, ומצוי הייתה נחלתו של הילד נחום, שגדל בצילו של אב השרוי במש בקונפליקט עם סביבתו . אותו ״תלוש״ קלסי, ״שאיפתו להשכלה ולמימוש עצמי רגשי ואינטלקטואלי קרעה אותו מעולם אבותיו המסורתי, בלי שנמצאה לו אחיזה בעולם המודרני״ ׳ , עמ 1992 ( הולצמן, 2 ) 79 דולו ) את סביבת גי 1959 . כך מתאר ב״נפש רצוצה״ ש . בן ציון ( ואת זה המשווע להימלט מן החדר הצר אל השדה הרחב : ״משתטח אני על העשב ומסתכל הרקיע כקערת זכוכית כחולה ירקרקת מכסה על כול, על המגרש ועל רכסי ההרים - למעלה ׳ [ ואני ] ברייה קטנה תחת כיפת השמיים״ ( עמ - ועל בתי העיר הקטנים . . . ז ) . ציון חלפו עליו בטלנשטי בחיק משפחתו ״מרובת ימי ילדותו, נערותו ובחרוהו של בן האוכלוסין״ כלשונו . מחלון ה״חדר״ האפל הציץ אל הדשאים ואל הכרמים שהקיפו את המקום, קרא בספרי השכלה אסורים, ובהשפעת ״אהבת ציון״ למאפו החל לכתוב בסתר 3 סיפורים, שירים ורשימות ששלח לוורשה . 1 ״נפש רצוצה״ התפרסם כסיפור בהמשכים בכתב העת ״השילוח״ תרס״ב . הסיפור נפרש על פני שנה בחייו ועד גיל בר מצווה, השנה שבה הוא מטפח חלומות להשתחרר משעיבוד המלמד השנוא 12 של ילד יהודי, מגיל והחדר . 2 . 79 - 89 , עמ׳ 2991לדיון מקיף בדמות ה״תלוש״ ראו הולצמן, 3 למקרא שיריו הכתיר אותו מרדכי ספקטור כ״נקרסוב היהודי״, לא פחות, בעוד שלום עליכם ייעץ לו לא לכתוב הגרסה הראשונה, - את רשימתו הראשונה, ״מיין חבר״ ( ידידי ) 2981עוד שירים . י״ל פרץ הוא שפרסם ב- ביידיש, של הסיפור שלימים הופיע בעברית בשם ״משי״ .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא