|
|
עמוד:7
בדרך לטלנשטי, באר מצוירת . צילום : אבישי אמיתי המסע את קישינב, אשר לה שמור מקום ״נכבד״ בתודעה היהודית . מטרת הפעם כלל הנסיעה הייתה להגיע מקישינב לעיירה טלנשטי . כך החל המסע בנופים שובי לב, ולרגע נוצר הצבעים העליזים, נגיעות המכחול - הרושם כי אנו חולפים על פני מראות ״גוטמניים״ מוכרים שדרות העצים הירוקים הדוקרים שמיים כחולים,הזהוב בשעות הבוקר,העזות, האופק תחושה של נסיעה בתוך ציור . כרכרה רתומה לזוג סוסים חלפה על פנינו כמו יצאה מאלבום ציורים מוכר ונגעה גם בסיפוריו של נחום גוטמן, שתיאר את ההוויה הפרובינציאלית-משהו נים וכך הלאה . של העיר שקמה מן החולות על טיפוסיה החד-פעמיים, בתיה הקט עצי השיטה המרהיבים בשיא פריחתם, שורות הגפנים האינסופיות ומדברי הפרחים איששו את ההבטחה כי העיירה החבויה אי-שם בין גבעות ירוקות, אכן טובלת בכל השפע שניחנה בו בסרביה ( כיום מולדובה ) , כשהמראות המלבבים הולמים את תיאוריו של יליד המקום, ציון גוטמן, שהותירו זיכרונות עמומים גם אצל בנו נחום . יתרה מכך, נראה הסופר שמחה בן כי המבט הראשוני של גוטמן בנופי הארץ החדשה שאליה הגיע בגיל שבע, נבט אי-שם בארץ המוצא שלו ובתחנת הביניים האודיסאית שלו . לפיכך אפשר לעמוד על תבניות יסוד מוקדמות ס את דרכו, במכחול ובעט, בהמשך ובמהופך לאביואלה, ולהבהיר את האופן שבו פיל הסופר .
|
המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
|