|
|
עמוד:14
14 עיונים בספרות ילדים 28 גם האם וגם האם האחרת מעבירות לבת מסרים על הופעה חיצונית והתנהגות ראויות . אימה של קורליין אינה משחקת עם בתה, אך היא מכבדת אותה ואינה מגבילה משמעותית את צעדיה או מענישה אותה . דבר זה נתפס בתחילה בעיני קורליין כאדישות כלפיה . ואולם עד מהרה האם האחרת מתגלה כמי שמגבילה, מענישה ומַתְנה את האהבה . לאחר שהיא משחררת את קורליין מהארון שבו היא כולאת אותה בלילה הראשון, ונושאת אותה כפי שנושאים מזון אל עבר משטח העבודה במטבח, היא מסבירה לילדה כיצד עליה להיות ממושמעת וצייתנית על מנת לזכות בחופש תנועה ובאוכל : "אם תהיי ילדה טובה שאוהבת את אימא שלה, תהיי צייתנית ותדברי בנימוס את ואני נבין זו את זו בשלמות ונאהב זו את זו בשלמות" ( גיימן, 2003 : 71 ) . לא רק ניגודים בין האם למכשפה בונים את ההבנה כי האם האדישה היא למעשה אם עובדת ואוהבת, בשעה שהאם האחרת האוהבת לכאורה היא מפלצת קטלנית, אלא גם הניגודים בין הצעצועים שבטקסט . הצעצועים של קורליין נחלקים לשתי קבוצות : החדר של קורליין בביתה החדש וחדרה אצל האם האחרת, שכל מה שנמצא בו הוכנס לשם בידי האם האחרת . זוהי חלוקה פיזית בין שני העולמות המוצגים בסיפור, אך היא מסמלת גם את התפיסה הראשונית, השגויה, של קורליין ביחס לביטוי הנכון של אהבת אם . חלוקה נוספת של הצעצועים קשורה באופן שבו הם מוצגים כחסרי נוכחות בבית, לעומת שפע צבעוני בבית האחר . בנוסף קיימת בסיפור גם חלוקה מגדרית של צעצועים ומשחקים — בשני העולמות כאחד — בין צעצועים "של בנות" ( למשל, הבובות ) המשעממים את הגיבורה לצעצועים ומשחקים "של בנים" ( למשל, הטנק ) שמושכים אותה . ואולם בהמשך מסתבר כי המשחק ( או הציד שצדה האם האחרת את קורליין ) הוא הסיפור עצמו . המשיכה לכאורה לצעצועים ולפעילות משחקית "של בנים" מכשירה את קורליין לבחירה הטקטית בניצחון על המכשפה . הניצחון מושג לבסוף באמצעים "נשיים" ושיאם במשחק בבובות ובכלי תה שקורליין הוציאה החוצה למסיבת תה בחצר ; הבובות יתפקדו כחיילי מלחמה — צעצועים "של בנים" — בפעולת קומנדו ( גיימן, 2003 : 128 - 130 ( ראו : איור 1 — הצעצועים של קורליין ) .
|
המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
|