ארגז הצעצועים של קורליין: משחק הצַיד בקורליין מאת נייל גיימן

עמוד:13

13 מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים ארגז הצעצועים בחדרה של קורליין וב"בית האחר" קורליין נפתח בגילויו של מעבר סודי לבית אחר, ומעורר את סקרנותם של הקוראים הצעירים כבר במשפט הראשון : "קורליין גילתה את הדלת זמן קצר אחרי שעברו לגור בבית" ( גיימן, 2003 : 1 ) . גילוי הדלת ואזכור מעבר הדירה ממקם את קורליין בזירה ביתית . בשתי המהדורות המקוריות — הבריטית שאייר כריס רידל והאמריקנית שאייר דייב מק'קין — שמור לדלת זו איור חופן סוד, השולח את הקורא הצעיר למסורת הגותית רוויית האימה . באיור של רידל ( נולד 1962 , דרום אפריקה ) קורליין בתספורת קארה, שיער שחור, עיניים שחורות ושמלה שחורה, מטילה צל שחור כבד מעברה האחר של הדלת הפתוחה ; אצל מק'קין ( נולד 1963 , בריטניה ) קורליין הקטנה, בעלת שיער שחור ארוך, בפיג'מה אפורה, מחזיקה בידה השמאלית בדלת ומתבוננת בצל ענקי של חולדה שחורה שידיים ( של רוחות הילדים מהעבר, כפי שיתגלה בהמשך הסיפור ) מטילות עליהן צל לבן . הבית בספרות הילדים נתפס כזירת התרחשות נשית, כמקומה של האם כנושאת בנטל מלאכות הבית והמסורות הנשיות ( 145 : 1999 Kuznets, ) . ואולם אימה של קורליין אינה נושאת בתפקיד המסורתי של הבישול בבית . היא טרודה בעבודתה, ומנקודת המבט של קורליין היא אינה פנויה די הצורך לבתה . לעומת זאת, במבט ראשון, האימא האחרת שגרה בבית האחר, בית האֵימה, מציגה אידיאל שונה : הבית נדמה לקורליין כמטופח, צבעוני, מלא התרחשות משחקית וצעצועים מגוונים ; גם המטבח מעלה ניחוחות של אוכל ביתי טרי וטעים במיוחד, ומתפקד כמקום שבו נמצאת כל המשפחה האחרת יחדיו ( גיימן, 2003 : 22 ) . לצד הצעצועים הצבעוניים מתאפיין הבית האחר גם בזכוכיות רבות . המראות, גולות הזכוכית והצעצוע של כדור השלג — כולם דברים שמשקפים "יופי" — מאפיינים את הבית האחר, ורומזים לשבירה האפשרית של שיקוף המציאות או של מקסם השווא שהוא מייצג . מאז הספרות הגותית לילדים במאה ה- 19 , נארטיב המציג יחסי אימהות ובנות נקשר היטב לסיפורי מכשפות, שבהם נמצאים גם מאכלים מעוררי תיאבון, מראות וזכוכיות, צעצועים ובובות, כבסיפור של קליפורד . בקורליין

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר