ארגז הצעצועים של קורליין: משחק הצַיד בקורליין מאת נייל גיימן

עמוד:12

12 עיונים בספרות ילדים 28 "ילד" ל"לא-ילד", ושאלת המגדר אינה השאלה המרכזית, משום שגיימן משתמש בדגמים קיימים בספרות האנגלית של אם חורגת, מכשפה או "אימא חדשה" כמו בסיפורה של קליפורד . כנגד התפיסות המניחות כתיבה פמיניסטית ותיעדוף של דמות האב בעלילה, אפשר להזכיר את חלוקת התפקידים המגדרית בין ההורים בביתה של קורליין . למשל, אימה לוקחת אותה לקנות בגדים, ואילו אביה יוצא איתה לשחק בחוץ . ואולם שני ההורים חולקים בתיאום את התפקידים ההוריים של טיפוח, חינוך והגנה על הילדה — בהתאם לנסיבות חייהם — בדיוק כפי שיעשו הצעצועים שלה . לכן העירוב של צעצועים ומשחקים שמזוהים עם בנים עם אלה שמזוהים עם בנות הוא דבר שמופיע כנתון אקסיומטי בעלילה . אם נבחן בנוסף לקורליין גם את הלנה גיבורת MirrorMask , נראה שאמנם בראשית העלילה הן נמצאות באחריות האימהות, שאינן מבינות את רצונן האמתי, ומשעממות את הילדות בהתנהלותן ; זה לא משום שהן "נשים", אלא משום שהן "לא- ילדות" . ביצירות של גיימן, הילדות — קרוליין והלנה — נחלצות מהעולם האחר והמאיים משום שהן "שומעות" את הקול ההורי השומר והמנחה . הלנה נעזרת בספר שבו רשומה העצה "זכרי מה אימא אמרה לך" ( , Russell 167 : 2012 ) , ואילו קורליין נאחזת בהוראה ישנה של אביה לברוח, כששיחקו יחדיו בסיור שטח ונחיל צרעות פשט עליהם ( "הוא ידע שהוא חייב לתת לי מספיק זמן כדי לברוח," גיימן, 2003 : 45 ) ; ונמשכת בעזרת דברי השבח של אימה "כל הכבוד, קורליין ! " שהיא מדמיינת בעת הבריחה ( גיימן, 2003 : 107 ) . כך דברי ההורים אצל גיימן הופכים למצילי חיים . גיימן אינו טוען לכתיבת סיפורי ילדים עם מוסר השכל, דוגמת סיפורי הילדים הגותיים של לוסי ליין קליפורד . אדרבא, בראיונות הוא שב ואומר כי כוונתו היא לעורר פחד ולא לחנך ( 2010 , Baker , 2008 : 15 ; Goodyear ) . אפשר לחלוק על טענתו, ולטעון שגם סיפורו בעל היבט חינוכי ופונה לקהל של הקוראים הצעירים והוריהם, בדרך רגועה יותר מסיפורי הילדים המפחידים והמאיימים של המאה ה- 19 ( 78 : 2008 , Thiel ) . בניגוד לסיפור של קליפורד, הסיום של קורליין הוא בחזרה לחיק המשפחה האוהבת, כלומר סיום סגור, שמעביר כאמור את המסר של ההגנה המשפחתית המצויה תמיד .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא