|
|
עמוד:11
11 מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים בכללן חוויות גסטרונומיות שמשנות את גופה ותפיסתה ( : 2015 Heller, 258 ) . את החוויות האלה אפשר לתפוס כייצוג של תהליך גדילה והתפתחות נפשית ופיתוח תחושה של עצמאות וביטחון, כמצופה מילדה בת גילה של קורליין, ואפשר לקרוא את השינויים האלה באופן מילולי כהתרחשות פנטסטית בעולם המאפשר זאת . היות שקורליין הוא סיפור פנטזיה, שתי הקריאות הללו מתאפשרות זו לצד זו . חוקרי ספרות ומגדר נוטים לקרוא את קורליין וסיפוריו האחרים של גיימן כטקסטים פמיניסטיים שמסופרים בקול נשי ( , Prescott and Drucker Prescott , 2015 ; 2012 ) . חוקרת הספרות רייצ'ל מרטין מדגימה כיצד העמדת הניגוד ילד-מבוגר היא למעשה ניגוד מגדרי שנוסף על הניגוד הדורי של הורה-צאצא, כלומר ניגוד בין ה"גבר" ל"ילדה" ( 13 - 12 : 2012 , Martin ) . בהמשך, ובניגוד לטענתה, אדגים כיצד הניגוד מתקיים גם בעולמה הפנימי של הגיבורה, השומעת את קולו הגברי של החתול השחור כהשלכה של הדיבור ההורי הסמכותי . אין מחלוקת על כך שגיימן מרבה להשתמש בגיבורות ובנקודת מבט "נשית" בתסריטים ובסיפורים שלו . גם לא על כך שגיימן מעדיף לתאר עולם שבו הגיבורה הקטנה, הצעירה חסרת הניסיון, היא המצילה את 8 ואולם לשיטתי, הטענות האלה על המבוגרים ושומרת על הסדר הקבוע . אודות נראטיב נשי שמנגיד בין הגבריות לנשיות ( שמופיעות במובהק בטקסט הוויקטוריאני על אליס בארץ הפלאות, 260 - 259 : 2015 , Heller ) בעייתיות ביחס לקורליין, שכן ההתרה והפתרון העלילתיים מגיעים הודות להזדהות של קורליין עם שני ההורים . הניגוד המתבקש לטענתי הוא בין 8 על מנת להבין עד כמה משמעותית נקודת המבט הזאת, די לצפות בפרק "אשתו של הדוקטור" בסדרת המדע הבדיוני ד"ר הו בהפקת ה-בי-בי-סי ( שודר לראשונה ב- 14 במאי 2006 ) . גיימן התסריטאי האורח זכה על התסריט בפרס הוגו ובפרס בראדברי הנחשבים בתחום המדע הבדיוני . זהו פרק בסדרה המסופרת ככלל מנקודת המבט של הגיבור, אל זמן או אדון זמן ( Time Lord ) שנקרא ד"ר הו . גם התסריט של גיימן כפוף למבנה ולמאפיינים הקבועים של הסדרה, ובכל זאת גיימן מספר את הסיפור של אידריס, אלת זמן, מנקודת המבט שלה .
|
המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
|