ארגז הצעצועים של קורליין: משחק הצַיד בקורליין מאת נייל גיימן

עמוד:7

7 מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים ממדים קטנים יחסית, שעוברת עם הוריה להתגורר בדירה בבית ענקי וישן, הרחק מלונדון, בשבועיים שלפני שנת לימודים חדשה . קורליין מלאת חששות . היא חדשה וזרה במקום, פגועה מהוריה שאין להם פנאי בעבורה, והידיד הטוב ביותר שהיא מוצאת לעצמה בבית הוא חתול שחור גדול, ש"קולו נשמע כמו הקול באחורי ראשה של קורליין, [ . . . ] רק שזה היה קול של גבר, לא של ילדה" ( גיימן, 2003 : 27 ) . לחתול זה משמעות מיוחדת בעלילה שבה כל הדמויות המשניות הן דמויות מעולם המבוגרים . התפנית בעלילה מתרחשת כאשר קורליין מגלה בדירה החדשה דלת, שמאחוריה לכאורה אין שום דבר מלבד קיר לְבנים . הוריה מסבירים לה כי הבית הגדול חולק לכמה דירות, ומעבר ללבנים נמצאת דירה נוספת, ריקה, להשכרה . סיוטים מתחילים לפקוד אותה, וגם החתול מזהיר אותה מפני הדלת . קורליין מבקשת מאימה לנעול את הדלת, אך האם אינה מוצאת בכך טעם — קיומו של קיר הלבנים מספק אותה . יום אחד כשקורליין נותרת לבדה בבית, היא מעזה לפתוח את הדלת למרות האזהרות, ומגלה כי הלבנים נעלמו והמעבר פתוח . כך היא עוברת לדירה הזהה לחלוטין לדירתם החדשה, אלא שהיא מעין תמונת מראה שלה . בדירה האחרת נמצאים אימא אחרת ואבא אחר, הדומים להוריה, רק שעיניהם כפתורים, ישובים לארוחת ערב ביתית וחמה . מאותו הרגע היא הופכת למטרת הציד של האם האחרת, המכשפה בעלת עיני הכפתורים, הגפיים המוארכים, וכף יד ימין שנפרדת מגופה, המבקשת בערמומיות לצוד את נשמתה של קורליין . האם האחרת נועלת את הדלת ואינה מאפשרת לילדה לשוב לביתה . היא מציעה לקורליין לשחק משחק חיפוש "גולות", שהן, כפי שמגלה קורליין עד מהרה, נשמות של ילדים שהאם האחרת חטפה בעבר . רעיון הציד ( באנגלית : game ) מצטייר לסירוגין גם כפעולת משחק ( באנגלית : game ) , כאשר גם החתול השחור וגם הילדים מספרים כי הגיעו לבית לאחר שהאם האחרת הציעה להם לשחק משחקים ( גיימן, 2003 : 70 ) . כך בהמשך, האם האחרת משנה את התנהגותה המתפרשת בתחילה כהפגנת חום ואכפתיות, ומצטיירת כעכבישה טורפת שמשחקת בציד שלה ( גיימן, 2003 : 60 - 61 וגם עמ' 104 ) . למרות האיום, קורליין יוצאת לחפש אחר הוריה האמתיים, שהאם האחרת כלאה אותם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא