|
|
עמוד:14
כנגן המנגן : הסיפור החסידי — כמיהה מובנית 14 מעיקרו כשייך להיגוד שבעל פה . מן ההקדמה לספר שבחי הבעש"ט , עולה עדותו המהימנת של המלקט, ר' דב בער בן שמואל, כי סיפורי הבעש"ט הילכו במשך שנים במסורת שבעל פה ( שהיא דינמיקה ידועה בתקופה הראשונה של מחוללי תנועות דתיות, וכבר בובר הסב את תשומת הלב לכך ) . המדפיס של שבחי הבעש"ט מסביר, במעין נימה של התנצלות, שהוא מעתיק דברים למכבש הדפוס מפני שעקב תפוצת גרסאות הסיפורים על הבעש"ט הוא חושש לשבשתא . אכן, גרסאות סיפור שעיקר קיומן היה בעבר בעל פה, נרשמו בכתבי יד ודווקא בהיקבעות זו ניכר תהליך של שיבוש תוכני הסיפור . אילו הייתה זילות ביחס לסיפור מאי-נפקא מינה לו למדפיס אם יתפשט נוסח זה או אחר . המדפיס מייחס אמנם חשיבות לגרסאות . כל עת שהדברים היו בעל פה שררה הדינמיקה של ההיגוד החי ואף אם חלו שינויים סביר להניח שהיו אלו שינויים שהותרו או שנתקבלו מכוח אופיו של ההיגוד . אבל המדפיס העלה חשש מרגע שראה נוסחאות שבכתב . תהליך ההיגוד שבעל פה נמשך כחמישים שנה ( בין ,1760 שנת פטירתו של הבעש"ט, לבין ,1815 שנת הדפסת הספר ) . באותה התקופה, במקביל לסיפורים על הבעש"ט וכן לאחריה, הולכים ומתהווים סיפורים לגבי אישים אחרים, אף שהפעילות הנרטיבית שמסביב לאישיות הבעש"ט טרם הגיעה למיצויה המלא . אנו יכולים להניח כי הדינמיקה שחלה לגבי איסוף סיפורי הבעש"ט על כל שלביה חלה מאוחר יותר מאשר ביחס לסיפורים על אישי החסידות האחרים . ניתן לשער את השלבים האלה : ( א ) תקופה ארוכה ( כחמישים שנה ) של פעילות המערכת הסיפורית בהיגוד שבעל פה, תוך מצב של הערכה לעצם מעשה הסיפור כפעולה שבממד הקודש ; ( ב ) פעילות של העלאת הסיפור בכתבי יד כמעשה של יחידים, המבקשים לאזכר לעצמם או לבאי חוגם את תוכני הסיפורים ; ( ג ) השלב של התפתחות חיי הרוח, שבו "בשלו" התנאים והוכשרה הסיטואציה להעתקת הסיפורים שבעל פה לדפוס ; ( ד ) פעילות העריכה והמיון של חומרי היגוד, הנשענת הן על היגוד שבעל פה והן על כתבי יד שבחביון הפרט . אכן כדאי לציין שהמשך הזמני בן חמישים השנים, המציין את מה שכינינו תקופת ההבשלה ביחס לסיפורים על הבעש"ט, הוא אותו משך זמן שחל בתקופה אחרת בשיהוי הדפסת הסיפורים על אישים אחרים ; נדמה אפוא שדינמיקת ההבשלה כאן ושם זהה . המעבר של הסיפור מלשון ההיגוד, יידיש, ללשון הכתוב, עברית, מעיד על עליית מדרגה של חומרי הסיפור ממישור של קנון עממי למישור של קנון הגיוגרפי-דתי . המעתק הזה, שנתפס כטבעי לגבי חומרי הסיפור המתייחסים למחוללה של החסידות, הוא בעל משמעות מיוחדת כשהוא מתייחס לשאר צדיקי החסידות . כך נערכים סיפורי החסידות על שאר גדולי החסידות כ"אובייקטיפיקציות" מגובשות ונדפסים גם הם . מערכת הדרשה לעומת מערכת הסיפור ראוי לבדוק את התפלגות הדפסות הספרים במערכת הדרשה ובמערכת הסיפור זו מול זו לפי חלוקות שונות . נתחיל בבדיקת פילוח ספרות הסיפור לפי חלוקה לתקופות, המתבקשת מאופי המערכת הזאת, והן :
|
|