|
|
עמוד:14
ח ב ר ה י ה ו ד י ת ב א י ט ל י ה ב ת ק ו פ ת ה ר י נ י ס א נ ס 14 עברי בין השנים רמ"ז לרנ"ב ( סוף שנת 1486 עד 1492 ) שראו בו אור לא פחות מעשרים 20 ושמונה חיבורים במקצועות שונים . אינדיקציה חשובה לפעילות רוחנית-תרבותית ניכרת גם בערים אחרות במלכות נפולי בזכות מציאותם של כתבי-יד עבריים שנעתקו מראשיתה של המאה הט"ו ועד תחילת 22 בין היתר : סלרנו 21 שאז גורשו היהודים מממלכת נפולי . שנות הארבעים של המאה הט"ז, ( Salerno ) , בנוונטו ( Benevento ) , לוצרה ( Lucera ) , רג'ו די קלבריה ( Reggio di Calabria ) , 23 נרדו ( Nardo ) , גליפולי ( Gallipoli ) , ביטונטו, מונופולי, טראני בארי ( Bari ) , לצ'ה ( Lecce ) , Trani ( ) , טרנטו ( Taranto ) וברלטה . כתבי-היד שנעתקו ברחבי מלכות נפולי מלמדים, מלבד על התעניינות במקרא, בבלשנות עברית, בקבלה ובהלכה, גם על התעניינות ניכרת בפילוסופיה יהודית וכללית, בצד עיסוק במדעים ( בעיקר אסטרונומיה ורפואה ) . בעיר רג'ו די קלבריה היה ניסיון לייסד ולהחזיק בית דפוס עברי שנים רבות לפני כינונו של הדפוס העברי בנפולי, 24 וככל הידוע נדפס בו חיבור אחד בלבד — פירוש התורה לרש"י בשנת רל"ה ( 1475 ) . עדויות על ארגון קהילתי של בתי דין ומוסדות לימוד באותו אזור אינן בנמצא . ייתכן שישנה עדות למסגרת לימודית כלשהי בעיר סלרנו הסמוכה לנפולי, כפי שנרמז בדברי ר' עובדיה מברטנורא באיגרתו מירושלים לאביו היושב באיטליה בשנת רמ"ח ( 1488 ) , שבדרכו לארץ-ישראל, לפני הפלגתו מנמל נפולי בשנת ,1487 שהה ארבעה חודשים בעיר זו ולימד 25 שם, כלשונו : "והתהלכתי בסלירנו ולמדתי שם כארבעה ירחים לא בכסף ולא במחיר" . הוא אינו מציין מה לימד, אך קרוב לוודאי שלימד הלכה, מקצוע שהיה בקי בו, ואולי לימד במסגרת של ישיבה . 20 על הדפוס בנפולי כבר נכתב רבות . ראו דיון מסכם אצל ח"ד פרידברג, תולדות הדפוס העברי במדינות איטליה , אספמיה-פורטוגליה ותוגרמה , תל אביב תשט״ז, עמ' 40 - 50 ( להלן : פרידברג, תולדות הדפוס העברי ) ; G . Tamani, “Manoscritti e libri”, L’Ebraismo dell’ Italia Meridionale Peninsulare dale origini al 1541, Societa’, Economia, Cultura, a cura di C . Damiano Fonceca, M . Luzzati, G . Tamani, C . Colafemmina, Galatina 1996, pp . 235 - 238 ( להלן : טאמאני, כתבי-יד וספרים ) ; אבולעפיה, תפקיד היהודים, עמ' 44 - 52 . מחקרים נוספים לעניין זה נסקרים אצל יודלוב, נאפולי, עמ' עה, הערה 19 21 משהו על כתבי-היד שהועתקו בכל מלכות נפולי ראו : טאמאני, כתבי-יד וספרים, עמ' 225 - 235 22 בשנת ש"א ( 1541 ) גורשו יהודי המלכות . ראו : 1963, A . Milano, Storia degli ebrei in Italia , Torino pp . 233 - 234 ; N . Zeldes, From mass conversion to expulsion : Jews and new Christians in the Kingdom of Naples ( 1492 - 1541 ) , New York 2024 . במיוחד בפרק האחרון, עמ' 131 - 144 23 מחקר מיוחד על כתבי-היד העבריים שנעתקו בעיר זו ובסביבתה עשה A . David, “I manoscritti ebraici come fonti storiche dell’ebraismo salentino quattrocentesco”, Gli ebrei nel Salento Secoli IX - XVI, a cura di F . Lelli, Lecce 2013, 257 - 271 24 נותר אקסמפלר אחד של מהדורה זו בספריית הפלטינה בפארמה . מהדורה פקסימילית ראתה אור בירושלים תשכ"ט . על מהדורה זו ראו : פרידברג, תולדות הדפוס העברי, עמ' 25 - 26 ; פ' תשבי, "דפוסי ערס ( אינקונבולים עבריים ) ", קרית ספר , ס ( תשמ"ה ) , עמ' 865 - 869 ; ש' יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה , א, ניו יורק - ירושלים תשס"ד, עמ' 39 - 42 25 ראו : מ"ע הרטום וא׳ דוד, מאיטליה לירושלים , ירושלים תשנ"ז, עמ׳ 37 ( להלן : הרטום ודוד, מאיטליה לירושלים ) .
|
|