|
|
עמוד:12
ח ב ר ה י ה ו ד י ת ב א י ט ל י ה ב ת ק ו פ ת ה ר י נ י ס א נ ס 12 המאה הט"ו יהודים מארצות ביזנטיון גם הם מצאו את דרכם לאזורי מלכות נפולי, ועל כך מעידים גם שמותיהם של אישים ממוצא ביזנטי וגם צורתה הגרפית של הכתיבה שרווחה בקרב יהודי ביזטיון שבמלכות זו . עוד התיישבו באזורים אלו יהודים שבאו מאזוריה המרכזיים והצפוניים של איטליה . 6 שישבו בה כמה בסופם של ימי הביניים ידוע על פעילות רוחנית ערה בעיר נפולי, 7 המדקדק, הפילוסוף מן הבולטים שבחכמי חצי האי האיברי, ועמהם נמנו ר' אברהם חיון, 8 והמקובל ר' והמשורר ר' משה בן שם טוב אבן חביב, שישב גם בערים אחרות במלכות זו, 9 שישבו בנפולי עוד לפני הגירוש . לעומתם התיישבו בנפולי לאחר הגירוש יצחק מר חיים, 11 המדקדק 10 המקובל ר' יהודה חיט,הפילוסוף ומפרש המקרא ר' יצחק עראמה ובנו ר' מאיר, 12 והפילוסוף הגדול ופרשן המקרא הנודע דון יצחק אברבנאל ר' דוד בן שלמה אבן יחייא, ובייחוד עמ' עג - עח ( להלן : הקר, איגרות על גירוש היהודים ) , וכן, N . Zeldes, “Sefaradi and Sicilian Exiles in the Kingdom of Naples : Settlement, Community Formation and Crisis”, Hispania Judaica Bulletin, 6 ( 2008 ) , pp . 237 - 265 6 ראו : D . Abulafia, “The Role of the Jews in the Cultural Life of the Aragonese Kingdom of Napleses”, in : Gli ebrei in Sicilia dal tardonatico elmedioevo, a cura di N . Bucaria, Palermo pp . 35 - 53 1998, ( להלן : אבולעפיה, תפקיד היהודים ) ; G . Lacerenza, “Lo spazione dell’ebreo Insediamenti e cultura ebreica a Napoli ( secoli XV - XVI ) ,” Integrazione ed Emarginazione, Circuiti e modelli : Italia e Spagna nei secoli XV - XVIII, a cura di L . Barletta, Napoli 2002, pp . 357 - 427 ( להלן : לצ'רנצה, נפולי ) . 7 על ההתכתבות בינו ובין ר' יצחק מפיסא בדבר גירוש יהודי ספרד וסיציליה, ראו : הקר, איגרות על גירוש היהודים, עמ' סה - סט, עה, פ, פב, פח - צה . 8 ראו : שם, עמ' עו - עז ; . J . Kugel, “The Influence of Moses Ibn Habib’s Darkhei No’am”, in : B D . Cooperman ( ed . ) , Jewish Thought in the Sixteenth Century, Cambridge, Mass . 1983, pp . 325 - 308 ; י . תשבי, משיחיות בדור גירושי ספרד ופורטוגאל , ירושלים תשמ"ה, עמ' 50 - 51 9 הלה ישב בערים נפולי ופיזה, ואחר כך שהה בסלוניקי, ומשם עלה לירושלים, שבה ישב כבר לפני שנת רס"ג ( 1503 ) . ראו : הקר, איגרות על גירוש היהודים, עמ' עז - עח ; א' דוד, עלייה והתיישבות בארץ-ישראל במאה הט״ז , ירושלים תשנ״ג, עמ' 185 - 186 ( להלן : דוד, עלייה והתיישבות ) . על פעילותו בתחום הקבלה כבר נכתב לא מעט . ראו : י' נדב, "אגרת המקובל ר' יצחק מר חיים על תורת הצחצחות", תרביץ , כו ( תשי"ז ) , עמ' 440 - 458 ; מ' אידל, "אגרתו של ר' יצחק מפיסא ( ? ) בשלוש נוסחאותיה", קבץ על יד , י ( תשמ"ב ) , עמ' 161 - 214 10 מחבר ספר עקידת יצחק, פירוש על התורה וחמש מגילות . משהו עליו ועל משנתו הפילוסופית ראו : ש׳ הלר-וילנסקי, ר׳ יצחק עראמה ומשנתו , ירושלים - תל אביב תשט״ז . על שהותו בנפולי עד פטירתו בשנת רנ"ד ( 1494 ) לערך, שם, עמ' 28 . וכן י' הקר, "איגרת ר' מאיר עראמה נגד ר' יצחק אברבנאל והתקבלותה : חידה שבאה על פתרונה", תרביץ , עו ( תשס"ז ) , עמ׳ 501 - 505 11 בנדודיו הרבים לאחר הגירוש הוא הגיע לנפולי, כלשונו בהקדמה לחיבורו מנחת יהודה, פירוש מערכת האלקות, מנטובה שי"ח : "זכיתי ובאתי למלכות נאפוליש אחר כמה גלגולים וצרות רבו מלספור, וגם שם לא שלותי ולא שקטתי ויבא רגז של מלך צרפת, וגם שם בשביה הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי" . משם המשיך בנדודיו צפונה, וישב בוונציה ובמנטובה . משהו על משנתו הקבלית ראו : ג׳ שלום, "לידיעת הקבלה בספרד ערב הגירוש", תרביץ , כד ( תשט"ו ) , עמ׳ 167 - 206 ; א׳ גוטליב, מחקרים בספרות הקבלה , בעריכת י׳ הקר, תל אביב תשל"ו, לפי מפתח . 12 ראו : הקר, איגרות על גירוש היהודים, עמ׳ ע - עא, צה - צז . אותם חכמים שהוזכרו לעיל יצאו מליסבון, חוץ מר׳ יצחק מר חיים שהגיע מספרד .
|
|