|
|
עמוד:15
ענת אלקלעי בעיתונים ההם בזמן הזה | חדשות ישנות 1515 1926 מרחש ון תשפ״ ז_אוקטובר מרחש ון תשפ״ ז_אוקטובר 20262026 לפי הערכת הממשלה היו באביב 1925 בירושלים 38,000 יהודים . . . הרוב הגדול הוא על צדנו . . . נשים לב : כשקובלים אנו על מעשי הממשלה הדואגת במקצוע החינוך, הבריאות וכו‘ רק או בעיקר לערבים, מקבלים אנו את התשובה הזו : הממשלה דואגת לרוב, היא מביאה בחשבון בעיקר את האינטרסים של רוב האוכלוסין . אבל הרי הפעם הרוב הוא לטובתנו . האמנם דווקא הפעם לא תביא הממשלה בחשבון את שאלת הרוב ? ( שם ) . הוא סיכם את טענתו בדרישה לתקן את העוול : במשך שמונה שנים עמד בראש העירייה בירושלים בא כוח המיעוט . עכשו אנו באים ואומרים : די ! הגיע הזמן למלא אחרי הצדק האלימנטרי [ הבסיסי ] ולתת מקום לבא כוח הרוב ( שם ) . הבחירות נערכו באביב 1927 , אך בירושלים לא תורגמה ההכרעה הדמוגרפית לייצוג פוליטי . ליהודים לא היה רוב במועצת העיר, ובראשה לא עמד ראש עירייה יהודי לאורך כל תקופת המנדט, למעט דניאל אוסטר שמונה ב- 1937 כממלא מקום למשך כשנה . ב- 1948 היה אוסטר לראש העירייה הראשון של ירושלים לאחר קום המדינה . רוב בלי שלטון שלטון המנדט הבריטי, שהחל רשמית ב- 1920 , הותיר על כנם את מוסדות השלטון המקומי מהתקופה העות‘מאנית . רק באמצע שנות העשרים החלו ההכנות לבחירות, לאחר שפקודת הנתינות הארץ ישראלית מ- 1925 אפשרה להסדיר את רישום בעלי זכות הבחירה . ב- 1926 נחקקה פקודת הבחירות, ובעקבותיה פורסם בעיתון ‘דֹאר היום‘ בראשית מרחשון תרפ”ז מאמר שקרא למנות ראש עירייה יהודי בירושלים : והנה הגענו עד הנקודה החשובה ביותר בעניין הבחירות לעיריות, עד שאלת ראש עירייה יהודי בירושלים . שאלה זו, שרבים מאתנו חושבים אותה למסובכת ואפילו למסוכנת, והיא כה פשוטה, כה ברורה וכה הגיונית ! ברם, בתקופה מדינית שבה מפחדים כבר לדבר בגלוי על רוב יהודי בארץ – על האל”ף בי”ת של הציונות . . . בתקופה כזו מה פלא אם רוצים לוותר גם על העמדה החשובה בירושלים, המגיעה לנו לפי הצדק והיושר ושעלינו להשיגה ויהי מה ! ( בן-ברוך, ”ראש עירייה יהודי בירושלים ! ”, ‘דֹאר היום‘, כ”ג במרחשון תרפ”ז, 1926 . 10 . ,31 עמ‘ 1 ) . לדברי המחבר, התעלמות השלטון מהרוב היהודי בירושלים סתרה את מדיניותו בתחומים אחרים :
|
סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה
|