|
|
עמוד:12
12 מחשבת חב"ד — מראשית ועד אחרית בספר זה בכוונתי לדון בחסידות חב"ד ובהגותם של שבעת אדמו"ריה כחוג רעיוני בעל תודעת מסורת ורציפות . אני מבקש לטעון, כי החשיבה החב"דית לא הוערכה עד כה במלוא העזתה . הדיאלקטיקה החב"דית איננה מצטמצמת לממד הספיריטואלי ; הוגי חב"ד ביקשו לספק הסבר מלא ליקום הרוחני והגשמי כאחד, הסבר המיוסד על תהליכים דיאלקטיים דינמיים הן בנפש האדם הן בדרמה האלוהית והקוסמית . ההסתתרות של קברניטי חב"ד מאחורי מסך האלגוריה איננה מטשטשת את פרשנותם הדיאלקטית הפשטית לאירועים כמו ראשית ההתהוות ( צמצום, התפשטות, התהוות המקום וכדומה ) . הספר מתמקד בהתגבשות הרעיונות שהצמיחה חסידות חב"ד, והוא מנתח סוגיות רעיוניות אחדות כפי שנידונו בכתבי ר' שניאור זלמן מליאדי, ר' דובער, ר' מנחם מנדל בעל ה'צמח צדק', ר' שמואל ( מהר"ש ) , ר' שלום דובער, ר' יוסף יצחק ור' מנחם מנדל האדמו"ר האחרון לבית חב"ד . אף בספרי זה ניתנת תשומת לב מיוחדת להגותו של האדמו"ר האחרון, שלפי הנחתי מאפשרת היא הבנה מיוחדת של יסודות פעילותו המשיחית . אין בכוונתי אפילו לנסות למצות את גישת אדמו"רי חב"ד, שכתביהם, מאמרים, דרשותיהם ושיחותיהם מתפרסים על מאות כרכים עבי כרס . כאמור, ברצוני לנתח סוגיות אחדות בלבד כראי וכשיקוף לגישה החב"דית ולמסורת התאולוגית שטיפחה . העובדה שז'נר כתיבת המאמרים, דהיינו מונוגרפיות קצרות בנושאים מוגדרים, רווח ביותר בספרות החב"דית מקלה במידה רבה על חקר משנת האדמו"רים . ספרי המאמרים מאפשרים ניתוח ממוקד של דיונים בסוגיות שונות . דא עקא, שגם ספרות המאמרים מונה עשרות רבות של כרכים . משנה ערוכה היא, וללומדה אנו מבקשים . [ ב ] הפרשנות שאני מבקש להציג להגות החב"דית ערה וקשובה למסרים חבויים בין 17 ההנחה הפרשנית היסודית היא, שהאדם הדתי איננו מעז לתרגם למחשבה השורות . שוטפת את מלוא התנסויותיו החווייתיות, מהסס לנסח בדיבור את מלוא עצמת מחשבתו, ואף נרתע מלהעלות על הכתב את מלוא דבריו . על כן על החוקר להאזין לנעימות 18 וכפי שנראה להלן — גם להיות קשוב העולות מתוך הטקסט המונוגרפי והדרשני, שלמון ( עורכים ) , פרקים בתולדות החברה היהודית בימי-הביניים ובעת החדשה מוקדשים לפרופסור יעקב כ"ץ, ירושלים תש"ם, עמ' קפט - קצ . 17 וכבר תשבי ודן במאמרם על החסידות באנציקלופדיה העברית ( לעיל הערה 11 ) הדגישו את המסורת האזוטרית של חב"ד . 18 ליישום גישה כזו על הגות ימי הביניים ראה למשל ד' שוורץ, סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים, רמת גן תשס"ב .
|
|