|
|
עמוד:13
על במותיך 13 לפעלולים מיוחדים, וביום השישי נבראו שחקני משנה נוספים — צמחים ובעלי החיים היבשתיים — וכן שני השחקנים הראשיים . בטרם נבדוק את הגרסות של בריאת אדם כתמונות בהצגה, נלווה את הבמאי בכמה פרקים בתולדות בימויָו בתנ"ך . לאורכו של "ספר בימוי הספרים" נסוג האל בהדרגה מתפקידו כבמאי ומחליפו בתפקיד של מנהל ההצגה, הדואג שהמופע יתנהל כראוי . כמנהגם של במאים עד היום, האל העריך שקל יותר לביים הצגה ולו במשך שבוע בלבד מאשר להריץ אותה לאורך זמן, אם לא לָנצח . מתברר שהבמאי אכן איבד מהתלהבותו הראשונית ממעשי ידיו והתגלה כרב-אמן מתוסכל המתרחק והולך מההצגה שלו, בעוד זו רצה ויוצרת לה חיים משלה, אצה לחרוג משליטתו . שימו לב, שכבר בהתחלה פירשו השחקנים הראשיים את "בצלמו" בבימוי האלוהי המקורי כהנחיה ליצירתיות עצמאית משל עצמם ! לאחר הבכורה פחתה בהדרגה ההתערבות האלוהית בהצגה, אך כדי לא לוותר עליה כליל ייעזר הבמאי בבני האלוהים ( המלאכים ) כשליחים וכעוזרי במאי בניסיון לשמר את ערכי ההצגה, את המסר המקורי גם אם העלום שלה ואת הרמה המצופה ממנה, כולל תפעולה כנכון בעיניו . בינתיים התרבו השחקנים ולעיתים אף הרגו זה את זה בעבור תפקיד טוב יותר או כדי להתחנף לבמאי . על פי הביקורת ( העצמית, יש לציין ) של הבמאי נחשבה הבכורה ביום השישי "טובה מאוד", ולמחרת קיבלו כולם חופשה . אך זמן לא רב אחרי הבכורה זעם הבמאי על שחקניו וגירש אותם מגן-עדן בשל חוסר מודעותם לתפקידם ומפחד פן יחיו לנצח ויתחרו בו ובשליטתו הבלעדית על בימה שתנאי המשחק עליה גרועים בהרבה . עבר עוד זמן מה עד שביקש הבמאי להשמיד את ההצגה כולה ולביים אותה מחדש, כי יצר לב השחקן רע מנעוריו . רק השחקן ( ה ) נוח, שהתהלך עם הבמאי, ואשתו נועדו לשרוד את מבול ההרס של הבימה הישנה ולהתחיל הצגה חדשה . למענם ובעזרתם בנה הבמאי-התפאורן מין מָקֶט, דגם בצורת תיבה, תיאטרון בתוך תיאטרון, בימה בזעיר אנפין, הצפה כגלגל הצלה כמו שכדור הארץ צף לו בחלל . לאחר שקיבלו שבע הוראות בימוי ( שכונו בדיעבד "מצוות" ) , שהיו מדויקות יותר מקודמותיהן, כרת הבמאי ברית עם השחקנים ומתח קשת מרהיבה בין מים לשמיים . גם הקהל, זוגות-זוגות של בעלי חיים, עופות ודגים, ראה את הקשת . על חלקו הפעיל של נוח בפרשה זו לא נמסר אלא שנטע
|
|