הקדמה: עד כמה מדורדר מצבנו

עמוד:10

01׀ מנחם מאוטנר הדמוקרטיה הליברלית בישראל . בראש ובראשונה הם איימו על בית המשפט העליון — מוסד המדינה, המגלם יותר מכל מוסד אחר את ערכי הליברליזם, ופועל יותר מכל מוסד אחר להטמעתם בתרבות הפוליטית של המדינה ובתרבותה בכללותה . לארבעת התהליכים האלה יש להוסיף שלוש התפתחויות מהעשור האחרון, שאף הן יצרו איום על המשך קיומו של המשטר . ההתפתחות הראשונה היא אימוצה של מדיניות פופוליסטית בידי בנימין נתניהו . הפופוליזם מהווה איום על הדמוקרטיה הליברלית, משום שעיקרו הוא החתירה לריכוז הכוח בידי ראש הרשות המבצעת, תוך החלשת עקרון הפרדת הרשויות שבין הממשלה לבין שתי רשויות השלטון האחרות — הכנסת ומערכת המשפט . כחלק מן המדיניות הפופוליסטית של הליכוד, הציג שר המשפטים, יריב לוין, ב- 4 בינואר ,2023 את תוכנית ההפיכה המשטרית שלו, שעיקרה יצירת שליטה של הממשלה במערכת המשפט . ההתפתחות השנייה היא פתיחת משפטו של בנימין נתניהו במאי 2020 . עם פתיחת המשפט פתח נתניהו במערכה לערעור הלגיטימיות של מערכת המשפט, שהתמקדה בשני מוסדותיה המרכזיים : בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה . ההתפתחות השלישית היא הקמת הממשלה בדצמבר 2022 . הממשלה הורכבה משותפוּת בין הליכוד לבין חמש מפלגות : שלוש מפלגות חרדיות, מפלגה ציונית-דתית ומפלגה אנטי-מערבית, גזענית וטרנספריסטית . לחמש שותפות הליכוד בממשלה היו שלושה מכנים משותפים : עוינות לתרבות המערב, כפירה בערכיה של הדמוקרטיה הליברלית וחתירה לכינונה של תאוקרטיה בישראל . ההסכמים הקואליציוניים הציבו את נציגי המפלגות בראש שורה ארוכה של מוסדות ממלכתיים וציבוריים, והעמידו לרשותן תקציבי עתק שאפשרו להן להקים ולהפעיל מוסדות נוספים להפצת תפיסת עולמן . "מדינת ישראל נשטפה אל תוך מאבק קיומי על צביונה וקלסתרה",

כרמל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר