|
|
עמוד:13
סיפור אנטבה — דוח אישי 13 ביום ראשון 27 ביוני 1976 , הייתי בתפקיד כבר כעשרה חודשים . ההשתלבות בתפקיד הייתה קלה יחסית . את עולם המבצעים המיוחדים הכרתי היטב מאז הייתי לקצין כמעט 15 שנה קודם לכן, כך גם את לשכות ראש אמ״ן והרמטכ״ל, מאז שישבו בהן רבין ואהרל׳ה יריב, ובשנים מאוחרות יותר כקצין ומפקד סיירת מטכ״ל גם מול חיים בר-לב, דדו, אלי זעירא ומוטה גור . כעת ( יוני 1976 ) , אני מעורב בנושא המבצעים עם אג״מ מבצעים, שיושב בו חבר טוב משנים, אל״מ שי תמרי, עם לשכת סגן הרמטכ״ל קותי אדם, עם ראש אמ״ן, שלמה גזית ועם הרמטכ״ל מוטה גור . את כולם אני מכיר מקשרי עבודה קרובים, בתפקידיי הקודמים . הממונה הישיר עליי, ראש מחלקת המחקר, תא״ל יהושע שגיא, לא היה בארץ באותו שבוע, וכך נוצר מצב בו בפועל, היות ונושא העיסוק העיקרי של צמרת המטכ״ל הוא מבצעי מובהק, אני גם הקצין הבכיר ביותר במחלקת המחקר . עניין זה יהיה רלוונטי בהמשך . המפגש הראשון שלי עם סיפור החטיפה התרחש ביום ראשון, כשסביב השעה ארבע אחר הצהריים, מזמזם לי קותי אדם, סגן הרמטכ"ל באינטרקום, אומר : ״תרד אליי ! ״ אני שתי קומות מעליו . אני יורד . קותי מולי . על שולחנו, תצלום אוויר גדול, שנראה כאילו צולם מחלון של מטוס באיזו מצלמת יד, בשחור לבן . התצלום, לפי קותי, הוא של שדה
|
|