|
|
עמוד:11
לירושלים בשליחות של בן זוגי, נפתח לפניי פתח בזמן שבו לא יכולתי לעסוק בפסיכולוגיה והחלטתי להקדיש אותו לכתיבת הסיפור . כתב היד, שכתיבתו הסתיימה ב- ,2012 נגנז לאחר ההחלטה של בית ההוצאה לאור שלא לפרסמו . את הגרסה השנייה באנגלית כתבתי בתקופת הקורונה, כשנוצר פסק זמן מסוג אחר וחלל אחר של זמן נפתח . עם הזמן, בטווח התודעתי שבין נישואי ילדות שנכפו על אימי ובין המסע שלי מתרבות של אנאלפביתיות נשית אל הכוח הטמון בדוקטורט ובמקצוע חופשי, עלתה בי ההבנה שמעבר לסיפור האישי של משפחתי, משתקף תהליך רחב יותר וחשוב - גם באופן אישי וגם קולקטיבי - של קהילה שלמה שבהגירתה לארץ עברה טלטלה התפתחותית מואצת בין שתי תרבויות, טלטלה שהשתקפה, בין השאר, ביחס שקיבלה מהחברה שקלטה אותה, ובכך עיצבה את התפתחותי כבת לדור שני לעלייתה . תודות אני מודה ל"אגודה לטיפוח חברה ותרבות, מורשת יהודי תימן" ולד״ר יגאל בן שלום, על הסיוע בהוצאת הספר ; לארי הרמן, עיתונאי בכיר מבוסטון, שהיה הראשון לראות את כתב היד הגולמי ולהכיר בערכו ; אדוארד לוטוואק, אסטרטג והיסטוריון אמריקאי, ודליה לוטוואק, שהניעו את פרסום הפרק הראשון במגאזין טאבלט, שהביא את כתב היד באנגלית לתשומת ליבה של ההוצאה לאור "וויקד סאן" ; יעל צדוק, עיתונאית שחקרה את נושא ההיעלמויות של ילדי תימן, שקראה את סיפורי והגיבה ; וכן יפעת זולוטובסקי ; עירית הכהן ; צדוק בן דוד ; צלי רשף ; משה הלברטל ; איריס הוד ; מארי שק ; ענת בן-סימון ; וחבריי וחברותיי האהובים מקבוצת סול . תודות להוצאת רסלינג שראתה בסיפור הזה חשיבות מספקת כדי להוציאו לאור, ולעורכות אורית יושינסקי ושלומית הרלינג שערכו את כתב היד במסירות ובכישרון רב . נעמי קהתי ברונר 11
|
|