|
|
עמוד:10
לידתו הרוחנית של הספר התרחשה בשנת ,1992 כשאנטוני לואיס, עיתונאי אמריקאי מוערך מ הניו יורק טיימס , שאל אותי על משפחתי . את העיניים הראשונות האלה שהביטו במבט מתעניין וסקרני בסיפור המסופר פה, אני זוכרת היטב ; אנטוני היה להוט למשוך בקצה החוט הסיפורי שנתתי לו כששאל אותי על משפחתי, וכמו עיתונאי טוב, הוא ידע לכוון אותי בשאלותיו . החוויה של להיראות בעדשתו הרחבה והמתעניינת של האחר, הזר, ובמיוחד זו של עיתונאי מוערך, אפשרה לי התבוננות פנימית שנעדרו ממנה השיפוטיות ועמדת ״האחרוּת״ הנחותה שממנה באתי ; חוויית התבוננות שתחילתה ביחסיי עם מי שהפך להיות בעלי, גם הוא עיתונאי מוערך . אותו ערב היה עבורי לאבן דרך . בשנת 1997 פרסמתי מאמר במוסף סוף השבוע של הארץ ( ״צבע האקונומיקה״ ) שהיה הניסיון הראשוני להביא את הסיפור שלי - שהחל לקבל משמעות רחבה יותר - לכתב . התגובות אליו עודדו אותי להמשיך . המעבר לאמריקה וארבעים השנים ( ברוטו ) שחייתי בה לאחר נישואיי זימנו לי מפגש עם שיח תרבותי וחברתי מפותח, קשרים חברתיים ואינטימיים עם אישי רוח ועיתונות שמקצועם להביא לעולם סיפורים ולהבין אותם . במפגש החדש הזה תרמה רבות השליטה שרכשתי בשפה האנגלית ; היא אפשרה לי להתחבר לעולם רחב יותר ולשחק במגרש המחשבה של דוברי אנגלית . כל אלה פתחו לפניי הזדמנויות להרחבת עולמי שאולי לא היו מתאפשרות אחרת . עם השנים הן חידדו את סקרנותי למה שטמון בסיפור המשפחתי שלי כדרך להאיר דרכו את ההיסטוריה הישראלית היהודית . תוך כדי לימודיי באוניברסיטה של בוסטון בסוף שנות ה- ,80 שכללה גם שיעורים באוניברסיטה של הרוורד, ועד תחילת לימודי הדוקטורט ב- 1998 בקולומביה, גברה בתוכי תחושת הקושי שבהיגיון הפנימי של התפתחות חיי והתחלתי לחוש דחף לחקור את אי-הנוחות הזאת ולהביאה לכתב . בסיום הדוקטורט כשעברנו מתימן אל ציון 10
|
|