|
|
עמוד:14
14 סמדר בן אשר, נילי טל בהעמקת ההבנה של עולם ההגות האתית ובגיבוש תפיסה אתית מבוררת ומנומקת . הפרק השני, שכתבה ורדה זילברברג, מציג מודל של עבודה קבוצתית בהקשר של חיזוק "אחריות מנהיגותית" . הכותבת מבנה המשגה זו במודל מוסדר שמשקף את סוג האחריות שהמנהיג או המנהיגה לוקחים עליהם באמצעות שני צירים : האחד, המרחק של הנושא מהאדם עצמו ומהאינטרסים שלו ; והאחר, טווח הזמן של ההשפעה . את השער הראשון חותם הפרק שכתב דניאל מרום, "סיפור ישראלי", המציג את המתודה הפדגוגית של קורס בשם זה שהתקיים בהנחיית המחבר בבית הספר למנהיגות חינוכית בקרן מנדל . גישת הכשרה זו מניחה שמנהיגות צומחת מתוך זיקה אורגנית להקשר הפרופסיונלי והחברתי-תרבותי של המנהיג . פדגוגיה זו מפעילה קשרי גומלין בין דיאלוג תוך-אישי, בין-אישי וחוץ-אישי, המיועדים לטפח אצל הלומדות והלומדים שפה חדשה לניסוח וליישום של חזון חינוך ישראלי מחודש . השער השני, פדגוגיות חדשניות בעבודה קבוצתית, נפתח בפרק שכתבה נילי טל, ובמרכזו שימוש במטפורות באמנות ככלי לפיתוח התבוננות מרובדת במציאות בתוכניות מנהיגות . בפרק מפורטות מתודות אחדות העושות שימוש בהתבוננות ביצירות אמנות כדי לשכלל את המיומנות של המנהיג או המנהיגה להבחין בסמוי ובמסומן מתוך המסמן גם במציאות היומיומית . גילי ( מבצרי ) זיוון עוסקת בפדגוגיה של בית המדרש ככלי לפיתוח דיאלוג בין לומדות ולומדים בעלי השקפות ורקע תרבותי שונה, הקוראים בהקשר של המציאות העכשווית טקסטים עתיקים . הלימוד הבית- מדרשי, בקבוצות קטנות ( חברותות ) , דורש השתתפות פעילה של המשתתפות והמשתתפים ומציג דגם של לקיחת אחריות על הלימוד ומבט מוקיר על מחלוקת . הפדגוגיה הבית-מדרשית מציעה חוויה של השתהות, כאשר לא פעם דווקא ההזרה, הנעשית באמצעות הקריאה בטקסט עתיק, מאפשרת להתבונן מחדש בנושאים כאובים ורגישים . הפרק של הדס קידר מחדד את ההבנה כיצד שילוב
|
|