|
|
עמוד:10
10 סמדר בן אשר, נילי טל העבודה הפיזיים גורם חדש ובלתי צפוי : ההיבט האנושי והחברתי . המחקרים חשפו את תפקידה המרכזי של המנהיגות בדינמיקות קבוצתיות, והראו כי מנהיגים מצליחים מתייחסים לא רק לביצועי הקבוצה, אלא גם להתנהגותם ולרווחתם של חבריה, תוך הפעלת השפעה חברתית ומקצועית במסגרת הארגונית . בשנות ה- 40 וה- 50 התפתחו תיאוריות ההתנהגות והמנהיגות המצבית ( Behavioral and Situational Leadership Theories ) , שלפיהן מנהיגות אפקטיבית תלויה בהתנהגויות של המנהיג וביכולתו להתאים את סגנון מנהיגותו למצב עניינים ולצרכים של הצוות או הפרט . גישות אלו מיקדו את המבט בחקר פעולותיהם של מנהיגים בהקשר הקבוצתי . תשומת לב רבה ניתנה לאינטראקציה בין המנהיג לקבוצתו ולאיזון הנדרש בין צורכי הקבוצה ובין התנאים החיצוניים שבהם היא פועלת . כך, אף על פי שפיתוח אישי נותר חיוני להרחבת זהותו של האדם כמנהיג, התפתחותן של סביבות עבודה שיתופיות בין-מקצועיות ( IPCP - Interprofessional Collaborative Practice ) הדגישה את הצורך במנהיגות שמתמקדת בעבודת צוות וביכולת לפתח קבוצות ולנהל אותן ( Salas , DiazGranados , Weaver and King , 2008 ; Schmutz and Manser , 2013 ) . תרומה חשובה להבנת התהליכים המתרחשים בקבוצות הייתה לקורט לוין ( Lewin ) , אבי תיאוריות הדינמיקה הקבוצתית, במושג "ניתוח של שדה הכוחות" ( Force Field Analysis ) . על פי תפיסה זו הקבוצה היא "שדה כוחות" הכולל כוחות מניעים, שמקדמים שינוי, וכוחות מעכבים, שמתנגדים לו . המאזן ביניהם הוא שקובע אם שינוי יתרחש . לפי לוין, הבנה של שדה הכוחות מאפשרת לזהות ולהתמקד בכוחות שצריך לחזק או להחליש כדי להוביל לשינוי ( 1947 , Lewin ) . מאמצע המאה ה- 20 הועמקה ההבנה של תפקוד צוותים בדגש על מבנה הצוות, תהליכי העבודה והאינטראקציות בין החברים ( 2002 , Hackman ) . עם זאת, בשנים מעצבות אלו התמקד המחקר
|
|