|
|
עמוד:8
8 סמדר בן אשר, נילי טל תפיסת המנהיגות כהובלה של קבוצה נשענת גם על סוגיית תכלית ההובלה המנהיגותית . השאלה היא מהו החזון ואת מי הוא משרת ? אפלטון ( 427 - 347 לפנה"ס ) ראה במנהיג אדם שפועל למען טובת הכלל ולא למען עצמו, ומימוש החזון שלו נועד להבטיח שמונהגיו יזכו ל"חיים טובים" . מכאן שמנהיגות מוסרית היא לדעתו מנהיגות שמחויבת לרווחת הציבור כולו . על בסיס אחריות זו מציין דוד דרי ( 2023 , Dery ) שמנהיגות אינה תפקיד או תואר בלבד, אלא פעולה מתמשכת, הכרוכה בתהליך מתמיד של חקירת הזהות הערכית של המנהיג או המנהיגה עצמם, תוך בחינת הראוי בהשוואה לתפיסות אחרות והובלת פעולות שמטרתן לקרב את המציאות לאותו חזון הראוי בעיניו . במסגרת חקירה מעין זו המנהיג אינו רק גורם המשפיע על קבוצה, אלא נזקק לה, כדי שתעניק לו נקודות מבט רבות ומגוונות . הקבוצה משקפת ומגלה למנהיג נקודות עיוורון ותומכת בו ברגעי ספק וערעור . פעולותיו של מנהיג מחייבות חיבור בלתי ניתן להפרדה בין ה"אני" ל"אנחנו", שכן בין המנהיג לקבוצה מתקיימת אינטראקציה מתמשכת שמחייבת שיתוף פעולה וסולידריות, המניעים אקטיביזם חברתי . חיבור בין ראיית הפרט וראיית הקבוצה הופיע כבר אצל וילפרד ביון ( 1897 - 1979 ) , פסיכואנליטיקאי בריטי שלאחר מלחמת העולם השנייה עבד עם קבוצות של חיילים שנפגעו במלחמה . במסגרת הקבוצה זיהה ביון את מה שהוא כינה "ראייה בינוקולרית" ( Binocular Vision ) כראייה כפולה, שמאפשרת לאדם לבחון את המציאות דרך שתי עדשות בו זמנית : מבטו כיחיד עצמאי ובהקשר של הקבוצה . הייחודיות של ראייה זו נעוצה ביכולתו של הפרט לשלב בין שתי הפרספקטיבות : להיות מודע למניעים ולרגשות האישיים שלו, ובמקביל להבין את הדינמיקה הקבוצתית ולהגיב לה . המנהיג נדרש אפוא לזהות את התהליכים המתרחשים בקבוצה ולשמור על איזון בין הצרכים האישיים של המשתתפות והמשתתפים בה ובין הצרכים הקבוצתיים ( 2018 , Biran ) .
|
|