|
|
עמוד:12
12 יפעת מואס במקביל לעלייה בתמיכה באקטיביסטים המזרחים, התרחב גם טווח הרעיונות והיעדים שהם קידמו . חלק מהפעילים ביקשו לאמץ תפיסות עולם פרגמטיות ומרוככות יותר, ובה בעת הצטרפו פעילים חדשים בעלי עמדות מתונות יותר . במשך הזמן חלק מהפעילים הדומיננטיים שהחלו את דרכם בפעילות אנטי-ממסדית וחוץ- ממסדית השתלבו בעצמם בממסד . כמה מהם התמודדו לכנסת או חברו לחברי כנסת ( גם מן הימין ) , אחרים השתלבו בתאגיד השידור או באקדמיה, ועוד . כך, במשך שנות המחקר הייתי עדה לתהליך שבו הצליחה קבוצה קטנה ורדיקלית להרחיב את התמיכה בה באופן משמעותי, ולחולל מרחב אקטיביסטי עוצמתי ומורכב . בספר זה אנסה לתאר ולנתח את מהלכי השינוי והצמיחה שעיצבו את התהליך, תוך התחקות אחרי הזיקה בין הרובד האישי-זהותי לבין הרובד הקבוצתי-מערכתי, שהכשירה מהלכים אלה . בפרק המבוא אציג את נושא המחקר העומד בבסיס הספר, התיאוריות העיקריות שעליהן הוא נשען והמתודולוגיה . בפרק שלאחריו אסקור את היסטוריית המאבקים החברתיים בישראל בכלל והמאבק המזרחי בפרט . כפי שעלה מחומרי המחקר שאספתי מתחילת דרכי בשדה האקטיביזם, הצטלבות של שלושה אלמנטים הובילה לצמיחתו של גל המחאה המזרחי : נוכחתם של סוכנים בעלי הכישורים המתאימים לניהול המאבק, מוכנות ציבורית שאפשרה ואף עודדה את התהוותו ודפוסי הפעולה של האקטיביסטים, שהובילו להתרחבות שלו מעבר לחוגים מצומצמים . לפיכך, שלושת הפרקים הבאים ידונו בכל אחד מהרכיבים הללו בהתאמה . הפרק השלישי עוסק באנשים הבוחרים בפעולה קולקטיבית, בנטיות, בכישורים ובמסלולי החיים שלהם שהובילו אותם להצטרף לשדה האקטיביזם השמאלי-ליברלי התל אביבי ולפעול למען המאבק המזרחי . האקטיביסטים המזרחים בני הדור השלישי הם צעירים, משכילים, עירוניים ( רובם פועלים בתל אביב ) ובעלי רשת קשרים ענפה, שכבר תפסו את מקומם באליטה התרבותית
|
|