|
|
עמוד:11
הוא תמיד ייחודי ודורש נוכח כל התרחשות גם המצאה מחדש במידת מה . גם אם מושא הייעוץ הוא ארגון, יש בו אנשים, והם יכולים ורוצים להיות נועצים . בהיעדר נועץ בעל עניין שהוא בשר ודם ושמתנהל עימו שיח - אין ייעוץ . לכן לב הייעוץ הוא התקשרות אנושית, המשכית בדרך כלל, גם אם תחומה בזמן, בין יועץ ונועץ או נועצים . התקשרות זו היא לרוב פורמלית, במיטבה היא גם מתועדת, ויש בה הבניה של שיח משותף במסגרת מובחנת - מעין בועה פונקציונלית המייחדת שיח זה משאר המתרחש במשך היום, השבוע, החודש . אין הדבר סותר שימוש באמצעים אחרים : מסמכים הנכתבים ונקראים, תצפיות באירועים ארגוניים ועוד . אך לאלו אין ערך רב בלא קיום מזין ותומך של השיח באותה בועה פונקציונלית ובלא ההסכמה המשותפת של היועץ והנועץ שלמפגש המשותף שלהם יש ערך . ביסוד הדברים יש תחושת אי-נחת שמזהה הנועץ - תלונה, מועקה, מעין סבל - בעקבותיהם מתעוררת ומופנית "תביעה" והיועץ משמש לה כתובת במפגש . נכונותו להיות כתובת היא חיונית בתהליך אף על פי שהיא עשויה להכביד עליו, ויש הנחה שלאורך הדרך תחול תנועה בעקבות זאת . התנועה לא תעלים את הסבל או המועקה אך תאפשר התפתחות שיש בה ערך לנועץ, והיא אף עשויה לספק הקלה במידת מה . ייעוץ ארגוני הוא פרופסיה בהתהוות . יש לה כבר שם ( אחד או יותר ) , יש לה כבר היסטוריה, יש אפשרויות ללמוד אותה, יש הפועלים בשמה, אך היא טרם מיצתה את אתגר ההתגבשות . ובתוך כך היא משתנה, מתפתחת, מחפשת את דרכה . ייעוץ ארגוני פוגש את אותות העידן הפוסט-מודרני וגם הגיונות הייעוץ הארגוני 11
|
|