|
|
עמוד:10
כמובן גם לנועץ ידע רב, גם אם לא כולו מנוסח מראש ולא כולו מודע . חלק ממשימת היועץ היא להכיר בידע החבוי ולחלצו מן השיח, להביאו למודעות, לתת לו ביטויים חדשים ובו בזמן גם לאתגרו . אפשר שהיועץ יהיה איש מקצוע יחיד מחוץ לארגון, קשור לקולקטיב חיצוני ( כגון חברת ייעוץ ) או בעל תפקיד מקצועי בארגון ( במחלקות למידה, הדרכה, פיתוח ארגוני וייעוץ ארגוני ) . יש חשיבות למיקומו של היועץ בארגון וכן לזהויות שנקשרות בו . ועם זאת העמדה המקצועית העקרונית המוצגת בספר תקבל ביטוי בכל אחת מן הזהויות החלופיות האלה, לצד גרסאות אישיות בלתי נמנעות . המוקד של הייעוץ הארגוני הוא קידום שינוי מיטבי הן בפעולת הפרט הן בפעולת הארגון במסגרת קשר מקצועי שנועד לכך . זו התמצית של כמעט כל פנייה ליועץ, וזו העדשה שדרכה ראוי לראות את פעולתו . היועץ מצויד בידע ובאמונות בנוגע לאופן השינוי, וזה הבסיס לשיח המשותף עם הנועץ . גם הנועץ מצויד בעמדות ובמחשבות, והן זוכות להדהוד ולבירור בתהליך, ותוך כדי כך מתקיים דו-שיח מתמיד . בשדה הייעוץ הארגוני מתפתחים ומתחדשים בהתמדה כלים : מודלים לאבחון, לתהליכי שינוי ועוד, סוגי התנסות והמלצות לפעולה . לעיתים אנו אף פוגשים ״אופנות״ של כלים ושל מודלים המשתנות תדירות . לא אחת הכלים מזוהים עם מקצועיות, וגם יש כמיהה רווחת אליהם מצד הנועצים, שכן הם נחווים כנותנים ודאות, סדר ועוגן לפעולת הייעוץ ולנובע ממנה . אולם הכלים אינם אלא אמצעים מתווכים, ואין להם מעמד בזכות עצמם . העיקר הוא אופן השימוש בהם בתוך קשר הייעוץ, והוא תמיד ייחודי, מותאם ומתחדש ; כי גם אם ייעוץ ארגוני נשען על ידע אוניברסלי, ישראל כ"ץ | ניר לוי 10
|
|