|
|
עמוד:12
בעז שושן 12 4 לכאורה, לא מדובר בחוכמת המונים בהשפעת מקורות יהודיים . בלבד . יאקוּת ( מת ב- 1229 ) , מחברה של אנציקלופדיה גאוגרפית חשובה, שתחת הערך על תדמור כינס מקצת מהחומר עליה, מצטט מספר שורות של נאבִּגה אל-דֻ'בְּיאני, משורר קדם-אסלאמי נחשב, שמספרות כיצד פקד האל על שלמה לבנות את העיר ולתחום אותה מהאזור החרב שאין בו גשמים . לשם כך היה על שלמה להכניע את הדמונים שאללה התיר להם לבנות - באמצעות עמודים ולוחות מתכת . כך הייתה תדמור למופלאה שבמקומות הבנויים, ניצבת על עמודי שיש . יאקות מוסיף שהיו בין אנשי העיר כאלה שטענו שנבנתה עוד לפני שלמה, "לפני יותר ממספר השנים שבינינו לבין שלמה", אך את דבריהם התקשה לקבל . לא רק שהם מחשידים אותם בגאווה מקומית, אלא גם בחוסר ידע מוחלט שאפיין את רוב הבריות לגבי מיקומם הכרונולוגי של אירועים כאלה ואחרים על הרצף של תולדות האדם . תוך שהוא רומז להסתייגותו מטענתם, פטר יאקות עניין זה כך : כאשר רואים אנשים מבנה מופלא ואין 5 להם מידע עליו, הם מייחסים אותו לשלמה ולדמונים . במחצית הראשונה של המאה העשירית עדיין סיפרו היסטוריונים 6 יאקות, אספן בלתי נלאה של מידע מימים מוסלמים על תדמור . קדומים, מספר על ציורים או גילופים ( תַצַאוּיר ) שנותרו בה ועל אחד מהם הוא מפרט מעט . מדובר בדמויות של שתי שפחות על שריד מהחומה שנהרסה . זו עבורו הזדמנות לצטט שיר שאורכו כמה עשרות שורות שחיבר אַוְּס ן' תַ'עְלַבּה, בן זמנו של הח'ליף האומיי השני יזיד ( 680 ‑ 683 ) , שכמו מבכה את השתיים . בשמו של ההיסטוריון מַדאאִני ( מת בסביבות 845 ) מספר יאקות שהשיר, שלא בטובתו, מילא גם תפקיד פוליטי . באמצעותו קנטר הח'ליף את אנשי סוריה על שבניגוד לאוס העיראקי, לא מצאו לנכון לומר משהו על הדמויות הללו . לו הספיק ביקור אחד במקום כדי לשלוח ידו לעט . ומה איתם ? כפי שנמסר, הדמויות נותרו במקומן עוד שנים רבות, לפחות עד זמנו של משורר ידוע במאה התשיעית . מששמע
|
|