|
|
עמוד:13
שרק אינפלציה כזאת של עמדות דובר מתחלפות יכולה להעביר משהו ממשימת הדיבור הבלתי אפשרית שלו, רופא בצפון רצועת עזה אשר מעדכן את התיאולוגים ואותנו ביחס לגיהינום שלו ושל עזה, ועל הדרך מעדכן אותנו בשימושי שפה בבואה למסור קטסטרופה . ואילו לוינס מחדד דברים ביחס לעודפות שמעבר לחומר שעושה את החיים לחיים שראוי לחיות אותם / עבורם : לאכול לא רק בשביל לשרוד / לעבוד אלא בשביל להפיק הנאה, תשוקה, כל אלה הופכים את החיים לכאלה שהמוות אינו אחוז בהם ככוח חיים עודף . וכך לוינס : "בתקופות של אומללות ומחסור, או אז מתבשר, מאחורי האובייקטים של התשוקה, צילו של יעד עתידי, שמאפיל על העולם . כשצריך לאכול, לשתות ולהתחמם על מנת שלא למות, כשהמזונות הופכים לדלק, כמו בעבודות קשות מסוימות - או אז גם העולם נדמה שהגיע לקיצו, הפוך, אבסורדי, ככזה שדורש התחדשות . נָקַע גַַּלְגַַּל הַזְְּמָן, חָרַג 4 אני מאמין שבעזה ישנם אנשים שלנוכח המוותמֵעַל כַַּנּוֹ" . הנוכח בכול מתמלאים חיים ( "ניסיתי לברוח . התחננתי . שיחדתי . בכיתי כמו ילד . אבל נכשלתי . ועתה כל שנותר הוא זה : להישאר בחיים עוד יום אחד, במקום שהועידו אותי 5 זה האתגר של האדם הנפתללכבות את החיים עצמם" ) . 4 . מן הקיום אל הקיים , עמ' 57 . 5 . "מכתב מהגיהינום" . הארץ , 25 / 8 / 31 . בשביל עזה 13
|
|