|
|
עמוד:10
חגי ארליך 10 היה אִתיופי שמשל על המחוז בשלהי המאִה ה- ,19 והגן על אִדמת אִריתראִה בפני פולשים זרים - מצרים, סודנים, אִיטלקים . בתוך כך כונן ראִס אִלולה אִת בסיסו בכפר הקטן אִסמרה, בירת אִריתראִה מאִז ועד היום . לאִורך השנים הבאִות המשכתי לחקור אִת אִרצות המרחב האִפריקאִי והמזרח-תיכוני, ופרסמתי לאִ מעט על המפגש ההיסטורי ביניהם סביב אִריתראִה . ספר זה מבוסס גם על הספרים שכתבתי לאִורך השנים, ועל עיון מחדש במה שכתבו אִחרים . בזמן שבו נכנסתי לתחום, בשנות ה- 70 ‑ 80 של המאִה ה- ,20 הייתה לאִריתראִה תדמית אִחרת לגמרי . על רקע שלטונו האִרכאִי באִתיופיה של הקיסר היילה-סלאִסה ( עד 1974 ) , ולאִחריו, על רקע משטרו הסטליניסטי של הרודן האִתיופי מנגיסתוּ הילה-מָרים ( עד 1991 ) , היו האִריתראִים יקירי העולם, בייחוד בקרב נוער הקמפוסים במערב, חוגי ליברלים וחוגי מרכסיסטים . הם מרדו בשליטים הללו והתאִרגנו היטב ב"חזיתות שחרור", כלומר בגופי גרילה מודרניים ששאִלו מסגרות ותכנים מהמהפכנים הערביים במזרח הערבי ובצפון אִפריקה . למסגרות אִלה הכניסו האִריתראִים הצעירים יסודות של שחרור חברתי, כולל של נשים לוחמות . הם הקימו במחתרת רשתות חינוך ובריאִות, ואִגודות של אִיכרים . ה"חזיתות" הכריזו על רפורמות מתקדמות והבליטו התנהלות דמוקרטית באִספות המוניות . משקיפים רבים, ביניהם גם אִני הקטן, ראִינו בתנועה הלאִומית האִריתראִית, חרף מחלוקותיה האִלימות הפנימיות, מעין מעבדת-על למודרניזציה של מרחב קרן אִפריקה כולו . לקהילות הגולים האִריתראִים בתפוצות המערב היה אִז שם טוב . הן השמיעו קולן במונחים ליברלים אִו במונחים מרקסיסטים . בבירות ערב פעלו מטות של אִריתראִים שנהנו מתמיכת הממשלות המקומיות . בשלל פרסומים ושידורי רדיו הביאִו הגולים בקהיר, בדמשק, ובביירות אִת דבר המהפכה האִריתראִית ותִדמתו אִותה כחלק בלתי נפרד ממהפכת האִחדות הערבית הסוציאִליסטית של אִותם ימים . כשזכתה אִריתראִה לעצמאִות, בפועל מ- ,1991 קראִ לי
|
|