|
|
עמוד:10
השפעה מובהקת מהתלמוד הבבלי וממדרשי אסתר המאוחרים, מצִביעים על כך שמדובר במדרש ארץ-ישראלי מובהק שזמנו המשוער הוא סוף התקופה הביזנטית - המאות ה- 7 ‑ 8 . התמונה שעלתה ממחקר זה בנוגע למדרש על מזמור כב עשויה לקדם אותנו בהבנתו של מדרש תהלים בכללותו, כמובן, בזהירות ובערנות לכך שמדובר במקטע מהמדרש . במהלך המחקר ובתהליך העלאתו על הכתב התגבשה אצִלי ההכרה שנוסף על הממצִאים הפילולוגיים והטקסטואליים, החשובים בפני עצִמם, התגלתה בפניי תמונה ייחודית ומרתקת, החריגה בנוף המדרשים למגילת אסתר ובפרשנות עליה בשלהי העת העתיקה בארץ ישראל . במרכזה של תמונה זו עומדת אסתר המלכה בעת כניסתה הדרמטית אל המלך אחשוורוש, המלווה בתיאורים נרחבים של מצִוקתה ותפילותיה . בבסיסה של התמונה עומדת המסורת המזהה את אסתר עם "איילת השחר" ואת פסוקי המזמור עם תפילותיה, על בסיסה נבנה מדרש המשרטט מודל נשי של עמידה אמיצִה באמונה ובתפילה מול משבר ומצִוקה . יש להניח שהדרשנים ועורך המדרש ראו בכך מסר אקטואלי לימיהם, אך לא פחות מכך הוא עשוי להיות מסר חשוב וקיומי גם לימינו . אם כן, מטרתו של ספר זה היא להצִיע את עיקרי המחקר וממצִאיו בפני קהל הקוראים הרחב בלשון שווה לכל נפש וללא פרטי הפרטים המאפיינים את המחקר האקדמי הפילולוגי המדויק . הספר כולל שלושה שערים המבטאים את תהליך המחקר ומסקנותיו . בשער א' מובאים פרקי מבוא הסוקרים בקצִרה את הנושאים שברקע המחקר . פרקים אלו פותחים צִוהר להכרת מדרש תהלים, מאפייניו, התפיסות המקובלות בנוגע לזמנו ומקומו ועדי הנוסח שלו . כמו כן, היות שהמדרש על מזמור כב עוסק בעיקרו בסיפורה של אסתר, מובאת סקירה קצִרה של הקורפוס העשיר של מדרשי אסתר הידועים לנו, שכן היחס אליהם מילא אף הוא תפקיד בתהליך המחקר . בהמשך המבוא מוצִגת הפרשנות הקדומה למזמור שרגא פרל 10
|
|