|
|
עמוד:VI
VI כלואה בתוך מעגלים של טראומטיזציה חוזרת, המעמיקה את השבר הנפשי במקום לאחות אותו . בשנים האחרונות התפתחו גישות טיפול מיודעות-טראומה, שמשלבות את חזית הידע הנוירו-ביולוגי והצורך לסייע בהשגת ויסות נפשי וגופני ( ואן דר קולק, 2021 ) עם טיפול התייחסותי ובין-סובייקטיבי הניזון ממודעוּת לטראומה מורכבת ולהפרעות דיסוציאציה . זהו טיפול שביסודו ההבנה שאי אפשר להגיע לשלב הכואב והקשה של עיבוד הזיכרונות הטראומטיים בלי לבנות בסיס של ביטחון ואמון הן בחיי המטופלת והן בקשר הטיפולי . עקרונות הטיפול האלה והתאמתם למאפיינים הייחודיים של נשים שורדות זנות עומדים בבסיס הגישה הקלינית שהוצגה בספר "מופקרות" ( עמ' 200 – 247 ) . הבנות אלה על הטראומה הקיצונית ועל הפרעות הדיסוציאציה החמורות לא היו רק תיאורטיות — היה להן דופק של דחיפות מוסרית ומקצועית . באותן שנים, מדינת ישראל חסרה כמעט לחלוטין מענים טיפוליים ייעודיים לנערות ולנשים בזנות . הנשים שפגשתי בכלא ובהוסטל היו שקופות למערכת הרווחה והבריאות, הן נתפסו כאבודות וחסרות סיכוי לשיקום ולטיפול, ולא זכו להכרה כסובלות מפוסט-טראומה מורכבת הדורשת התמחות ספציפית . לצד הרצון להביא לפיתוחם של מענים טיפוליים, קיוויתי גם שקולן של הנשים וההבנות לגבי הזנות כטראומת קיצון יובילו את ישראל לחוקק חוק ברוח החוק השבדי להפללת לקוחות . התפתחות הידע הקליני, התיאורטי והמחקרי : זנות כטראומה מורכבת ב- 2008 הצבעתי על כך שרובו של גוף הידע המחקרי על זנות נכתב מנקודת מבט גברית, שבחנה את הנשים דרך פריזמה של "סטייה" או בדקה את בריאותן ואת הרגלי השימוש שלהן באמצעי מניעה ככלי לשמירה על בריאותם של הלקוחות ( ראו עמ' 26 ) . סקירת ספרות עדכנית שערכתי כעת מראה כי על אף חלוף הזמן והצטברות הידע הקליני, קולות אלו לא נאלמו . גם כיום, חלק מהכתיבה האקדמית והציבורית ממשיך לצדד במיסוד הזנות תחת מעטפת של "זכויות" או הסדרה תעסוקתית . לצד מגמה זו התבסס בעשורים האחרונים גוף ידע פמיניסטי רחב היקף המושתת על תיאוריה, מחקר ועבודה קלינית עם שורדות ושורדי זנות — כולל כניסה של נשים שורדות זנות שבעצמן נעשו חוקרות, כותבות ודוברות בנושא הזנות . גוף הידע הזה מבסס את הדעה המוצגת
|
|