|
|
עמוד:13
ענת אלקלעי בעיתונים ההם בזמן הזה | חדשות ישנות צנזורת אתרוגים המאבק בדת היה חלק ממדיניותו של המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, והשלטונות פעלו לצמצום ציונם של מועדים יהודיים, ולדחיקתם מהחיים הציבוריים . ערב סוכות תרפ”ז פורסמו בעיתונות העברית ידיעות שהמחישו כיצד נראה מאבק זה בפועל . בעיתון ‘הארץ‘ נכתב כי משלוחם של ארבעת המינים לברית המועצות הוגבל : בימים האחרונים הוחזרה מרוסיה כמות גדולה של אתרוגים שנשלחו לשם על ידי בני חיפה לקרוביהם ( ”בחיפה — חופש הדת ברוסיה הסובייטית”, ’הארץ‘, ט’ בתשרי תרפ”ז, 1926 . 9 . ,17 עמ’ 1 ) . חמישה ימים אחר כך דווח בעיתון ’דבר‘ על אתרוג שהוחזר כשהפיטם שלו קטום . הכותב ראה בכך עדות מוחשית למדיניות האנטי דתית של השלטונות, ובייחוד למאבקם של אנשי הייבסקציה — המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית : לא ספר ולא חוברת, לא ’דבר‘ ולא חצי דבר ואף לא צל של אות עברית — פרי עץ הוא . האתרוג הוא שהוחזר לנו משם, וכף התמרים, הלולב . ואילו הוחזר האתרוג ופטמתו עליו — וידענו כי כבדה המלחמה בדת על ס . ס . ס . ר . [ ברית המועצות ] ואימת האתרוג שבידי זקנים עליה . הִכָָּבֵד נא, פרי עץ הדר, וחזור ל’פלשתינה שלך’ . שם ינשאוך ושם ינענעוך, ואל מקדש בית ס . ס . ס . ר . אל תבוא . אולם עתה, כשהאתרוג הוחזר לנו ופטמתו ניטלה ממנו, ובזהירות יתרה ובדייקנות הונחה בקופסה לצדו של האתרוג — עתה חֵי הפטמה כי עדה היא לייבסקים כי שָָׁלוּ וגם נחו וגם שלמה עבודתם הרבה ( ז’ דויד, ”קצרות — על האתרוג שניטלה פטמתו”, ‘דבר‘, י”ד בתשרי תרפ”ז, 1926 . 9 . 22 , עמ‘ 3 ) . היה גם ניסיון לשנות את אופי החג . בעיתון ’הארץ‘ דווח כי הייבסקציה ביקשה להמיר את סוכות במועד עממי לציון סיום עונת הקציר : ניסיונה של הייבסקציה להשפיע על המושבות היהודיות שלא יחוגו את חג הסוכות ובמקומו יחוגו את חג הקציר לא הצליח ( ”טלגרמות – חג הקציר במקום חג הסוכות”, ’הארץ’, כ”ג בתשרי תרפ”ז, 1926 . 10 . ,1 עמ’ 1 ) . 1313 1926 תשרי תשפ״ ז_ספטמבר תשרי תשפ״ ז_ספטמבר 20262026
|
סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה
|