הקרדינל המקובל

עמוד:15

היא נשכחה או התפזרה בין מסורות שונות . הדרך לשחזרה, כך סברו, עוברת בשיבה אל המקורות – אל הכתבים העתיקים ואל השפות שבהן נכתבו . על בסיס אמונה זו החלו גדולי המוחות של פירנצה, ובעקבותיהם מלומדים בערים נוספות, ללמוד מחדש את הלשונות הקדומות . השפה היוונית זכתה לעדנה מחודשת לאחר מאות שנים של הזנחה, וכך גם העברית, הארמית והמצרית . העברית הפכה למבוקשת במיוחד בקרב מלומדים נוצרים . בעיני רבים מהם היא לא הייתה רק שפת המקור של כתבי הקודש, אלא הרבה מעבר לכך . בהשפעת רעיונות שספגו מתורת הקבלה – לפעמים בתיווכם של יהודים מומרים שתרגמו עבורם את הכתבים – הם ראו בעברית שפה המצפינה סודות עמוקים על מבנה היקום ועל האלוהות . הם למדו עברית בשאיפה לחולל באמצעותה פלאות, להתאחד עם האל – או עם ישו – לעסוק באלכימיה ולפענח את סודות ההוויה . פיקו, וזמן לא רב אחריו גם יוהנס רויכלין – מההומניסטים הבולטים בגרמניה בראשית המאה ה- 16 ומראשי ההבראיזם ( ראו נתן רון, ״יחיד בדורו״, גיליון 145 ) – השפיעו על אינטלקטואלים רבים בני זמנם . רויכלין, שהוקסם מהשפה העברית וראה בה כלי לפענוח סודות אלוהיים, הפך למקובל נוצרי אדוק, ואף יצא למאבק ציבורי נגד כוונות הכנסייה להחרים ולשרוף את ספרי התלמוד וכתבים יהודיים נוספים . בעקבות פועלו ומחקריו הדקדוקיים והפילולוגיים נוסדו קתדרות ללימודי עברית בגרמניה, והונחו למעשה היסודות לחקר מדעי היהדות באירופה כולה . חברותא בוותיקן בין שלל הדמויות שנשבו בקסמה של הקבלה היהודית היה גם הקרדינל אג׳ידיו מוויטרבו, שבניגוד לפיקו לא היה פילוסוף צעיר ומרדן, אלא איש ממסד אג׳ידיו מוויטרבו א ב תשפ״ו_יולי א ב תשפ״ו_יולי 20262026 1515 המלומדים בתקופת הרנסנס סברו כי הדרך לשחזור החכמה הקדומה עוברת בשיבה אל הכתבים העתיקים ואל השפות שבהן נכתבו רוח הרנסנס הגיעה למסדרונותרוח הרנסנס הגיעה למסדרונות הוותיקן . האפיפיור סיקסטוס הרביעיהוותיקן . האפיפיור סיקסטוס הרביעי ממנה את ברטולומאו פלטינה למנהלממנה את ברטולומאו פלטינה למנהל ספריית הוותיקן, מלוצו דה פורלי,ספריית הוותיקן, מלוצו דה פורלי, המאה ה-המאה ה- 1515 מוזאון הוותיקןמוזאון הוותיקן

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא