הקרדינל המקובל

עמוד:14

ב שנת 1486 פשטה במסדרונות הוותיקן שמועה מסעירה : צעיר איטלקי מבקש לכנס את כל חכמי אירופה לוויכוח פומבי כדי להוכיח בפניהם את האמת הדתית כולה . באותם ימים הייתה רומא בעיצומו של מהפך שסימן את המעבר מימי הביניים לעידן הרנסנס, והפך אותה מבירה מוזנחת למרכז התרבותי, הפוליטי והאמנותי של אירופה . האפיפיורים אימצו את רוח התרבות הרנסנסית, השקיעו בבנייה ובשיקום של כנסיות וספריות בעיר וגייסו את אמני התקופה הגדולים ליצירת נכסי תרבות שפיארו את רומא . תנופה זו משכה אליה מלומדים, מתרגמים ואנשי רוח מרחבי היבשת, אך בשונה מפירנצה – שבה פרחה תרבות הומניסטית חופשית יחסית – ברומא נותרה המחשבה כפופה להשקפת הכנסייה . הרנסנס אמנם נשב בעיר, אך בעיקר בין החומות של חצר האפיפיור . ג׳ובאני פיקו דלה מירנדולה נחשב לילד הפלא של הרנסנס . הוא רכש השכלה רחבת היקף ויוצאת דופן, שלט בשפות קלסיות ומזרחיות והתבלט כאחד ההוגים המבריקים בדורו . בגיל 23 הוא חיבר 900 תזות – טיעונים קצרים – שעסקו בפילוסופיה ובתאולוגיה, וביקש לדון עליהן עם מלומדים אירופים בעימות פומבי שהיה אמור להתקיים ברומא בחסות האפיפיור, במעין מפגש פסגה אינטלקטואלי . באחת התזות הוא קבע כי הקבלה – המסורת המיסטית של היהודים – היא מהחכמות העמוקות בעולם, וכי דווקא היא מסוגלת להוכיח בצורה משכנעת את אמיתות הנצרות . הסוד הגדול של התאולוגיה הנוצרית, כך רמז, שמור דווקא בידי היהודים . בעקבות החכמה הקדומה רעיונותיו של פיקו זעזעו את אנשי הכנסייה . האפיפיור אינוקנטיוס השמיני אסר על קיום העימות, ואף מינה ועדה שתבחן אם 900 התזות אינן דברי כפירה העלולים להחדיר תוכן יהודי לתוככי הנצרות . הדבר לא הועיל, שכן תוך זמן קצר החל הרעיון המסקרן להתפשט בקרב מלומדי אירופה . הם תהו אם ייתכן שבכתבי הקבלה היהודיים מסתתרת חכמה עתיקה העשויה להאיר באור חדש גם את התאולוגיה הנוצרית . כדי להבין את טענתו של פיקו יש להכיר את אמונתם של המלומדים בתקופת הרנסנס ב- Prisca Sapientia – החכמה הקדומה של האנושות, או כפי שכינה זאת פיקו – Prisca Theologia – תאולוגיה קדומה . לפי תפיסה זו החכמה נמסרה על ידי האל בימי קדם למספר מצומצם של חכמים ותרבויות, אך במהלך הדורות סג ולה_מ גז י ן ישרא לי להיסטו רי הסג ולה_מ גז י ן ישרא לי להיסטו רי ה 1414 ה ס פ ר י י ה ה ע י ר ו נ י תש לטרנטו ה ס פ ר י י ה ה ע י ר ו נ י תש לטרנטו אג׳ידיו מוויטרבו חיבורו של ג׳ובאני פיקוחיבורו של ג׳ובאני פיקו דלה מירנדולה היה הספרדלה מירנדולה היה הספר המודפס הראשון שהכנסייההמודפס הראשון שהכנסייה אסרה על הפצתו . העמודאסרה על הפצתו . העמוד הראשון של החיבור הראשון של החיבור 900900 התזות, המאה ה-התזות, המאה ה- ,1515 ודיוקן , ודיוקן של פיקו, של פיקו, DelalpiDelalpi , , 18371837 מ רכ ז ה ד יגיט צ יה ש ל מ ינכןמ רכ ז ה ד יגיט צ יה ש ל מ ינכן

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא