|
|
עמוד:15
ענת אלקלעי בעיתונים ההם בזמן הזה | חדשות ישנות לטבע חוקים משלו פֵּרותיה של ארץ ישראל היו מאז ומתמיד גאווה מקומית . בשנות העשרים ביקשה ממשלת המנדט הבריטי לקדם את חקלאות הארץ וארגנה תערוכות חקלאיות להצגת תוצרתה . בתמוז תרפ״ו דיווח יוסף ויץ, מראשי קק״ל ומומחה ליערנות, בעיתון ׳הארץ׳ על ביקורו בתערוכה, וקבל על כך שהיא התקיימה דווקא אז, לפני שפֵּרות הקיץ הבשילו : מחלקת הפֵּרות שבתערוכה החקלאית אינה מסמלת את טיב הארץ וסגולותיה לגדל פֵּרות . . . טבע ארצנו, שהיא ארץ למטעים ביסודה, היה מחייב מבחינה מעשית שהתערוכה תסודר בחודש אבגוסט או ספטמבר כדי לאפשר את הצגת פֵּרות הקיץ, או בחודש ניסן בשביל פֵּרות החורף . ומכיוון שמטעמים בלתי מובנים התקיימה התערוכה היום, בראשית ימי תמוז, לא ייפלא הדבר שמחלקת הפֵּרות דלה כל כך, ומרגיזה את המבקרים המכירים את הארץ ואת גידוליה המרובים ( יוסף ויץ, ״פֵּרות ארץ ישראל בתערוכה החקלאית״, ׳הארץ׳, י״א בתמוז תרפ״ו, 1926 . 6 . 23 , עמ׳ 2 ) . העיתוי הבעייתי בלט במיוחד במחסור בענבים ובפֵרות נשירים : מכאן מתבררת ההופעה המוזרה שהענבים שארץ ישראל מבורכת בהם, ובייחוד במושבות העבריות, לזניהם ומיניהם המרובים, אינם כמעט במציאות בתערוכה . אותם אשכולות בעלי ענבי בוסר התלויים פה ושם עושים רושם מעציב . . . אי התאמת זמן התערוכה לעונת הבשלת הפֵּרות גרמה גם לכך שאין בתערוכה לא מן האפרסקים המצויים בסביבת ירושלים, לא מן השזיפים . . . לא מן התפוחים המשובחים ( שם ) . לצד הביקורת הביע ויץ סיפוק מהתותים שגודלו ביישוב העברי : למחלקת הפֵּרות שייכים גם פֵּרות תות השדה . . . באלה אין חלק לעת עתה לערביים, והפרי הזה שכל כך היה חביב עלינו בילדותנו, שם בארצות הגולה, מושכנו אליו פה בריחו, ביופיו ובגודלו המשונה . פֵּרותיו של מר הלוי הם נחמדים, ובלי משים אתה ניבט אליהם שנית ושלישית . הזן האיטלקי של ד״ר סוסקין – המגודל בתל אביב – יפה מהזן הזה של מר הלוי . נהדרות הן גם צנצנות הריבה שהכין מר הלוי מהתות הזה, ומלב המסתכל שלוחה ברכה לידיים העסקניות האלה, המטפלות בפרי הנחמד הזה ( שם ) . 1515 1926 תמוז תש פ״ו _י וני תמוז תש פ״ו _י וני 20262026
|
סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה
|