פרולוג

עמוד:14

41׀ דוד אבודרהם כל פקודה וכל הוראה באופן מושלם, כך שלא תהיה לסגל הפיקוד אף טענה כנגדה, אולם חל איסור חמור על כל שיח עם הצוות : לא חיוך, לא בדיחות . שום דבר מלבד עבודה מקצועית נטו . ההצעה עוררה ויכוחים ומחלוקות, אך אני טענתי שדווקא בדרך הלא אלימה נצליח להביא לשינוי . כמה חברים חברו אלי, וביחד השפענו על הפלוגה והוחלט לקבל את הרעיון . הזהרנו כי מי שיקלקל את השורה ויפגע בתפקוד האיכותי של הפלוגה יוקע מהחבורה . אף שלא הכול תמכו בהצעה המוזרה, המדיניות החדשה יצאה לפועל במהירות ובהצלחה מרשימה . הסגל היה מבולבל מהרצינות שלנו, החיילים, וניסה לתגמל אותנו באווירה טובה . הניסיונות לא זכו למענה והגבירו עוד יותר את הבלבול אצלם . יותר משבועיים עברו מאז ירדנו מלבנון, וחיילי הפלוגה עבדו בחריצות ובמסירות, אך ללא חיוך וללא מאור פנים . גם ממתקים מהחבילות הגנובות מלבנון, שהמפקדים ניסו לתגמל בהם את החיילים כמו היו דולפינים באילוף, זכו לדחייה מנומסת . הבלבול ניכר על פניהם של כל המפקדים . הם ניסו לשווא להבין את התופעה המוזרה, אולם איש לא נידב מידע . תסכולם גבר . באחד הימים ניגש המ"פ אל אחד החיילים, שבו ראה את אחד המנהיגים . הוא פנה בנפרד גם אלי, וביקש שיחה אישית עם כל אחד מאיתנו . לא הספקנו לתאם בינינו את הדברים ובתוך דקות מצאתי את עצמי יושב באוהל על כיסא מול המ"פ . המפקד התרווח לאחור ובחיוך רחב ונינוח אמר : "יאללה, קדימה, שפוך ! " שיחקתי את המשחק והבהרתי שאיני מבין את בקשתו . "יאללה, יאללה, בלי הצגות מיותרות, מה הסיפור שלכם ? " שאל ביחס חברי מופגן, אולם אני בשלי . "המפקד, יש תלונות כלשהן על הפלוגה ? האם החיילים עשו משהו שלא כראוי ? " היתממתי . "לא", ענה, "הכול מצוין, אין תלונות . אבל נראה שלכם יש, והרבה, אז קדימה — זמננו קצר" . החלטתי להתחפר קצת יותר . "אתה המפקד, אנחנו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא