|
|
עמוד:13
מנהיג ללא דרגות׀ 13 עלינו לא מעט תיזוזים, טרטורים ותרגולים נוספים, ממש בתוך פעילות מבצעית אל מול הקומנדו הסורי . למרות כל אלה, החיילים פעלו כמעט ללא יוצא מן הכלל במסירות אין קץ . ואולם, ככל שחלפו השבועות הרגשנו שהקפיץ האנושי הולך ומתהדק ונמצא על סף התפרצות . התקופה התארכה : ציפינו לשלושה שבועות עד לשלג הראשון שיגאל אותנו מהתנאים הקשים, ומצאנו את עצמנו נגררים לפעילות אינטנסיבית במשך יותר משלושה חודשים, עד שהגיעה פקודת הפינוי . לבסוף, עם בוא החורף, ירדה יחידת שקד לאוורור לארץ . המטרה העיקרית היתה להחזיר את הכלים ואת ציוד הלחימה לכשירות מבצעית, לקראת המשימה הבאה . לא נראָה שמאן דהוא חשב שיש צורך לרענן גם את המשאב האנושי . היחס מצד אנשי הסגל המשיך להיות מתנשא, מנותק, לא מכיל ולא קשוב . למעשה, לא אנושי . באחד הימים נכנס אחד החיילים לאוהל מאגר החירום ופתח קופסת פח אטומה שבה נשמרו קרקרים שנועדו לשעת חירום . משהתגלה העניין כינס המ"פ את הפלוגה תחת יריעת ההצללה ונזף בחומרה בכל חיילי הפלוגה : "חבורה של נפולות, גנבים, פוגעים בכוננות ! כולכם שקרנים", סיכם . ואז הציב איום : "אם עד סוף היום לא תסגירו את הגנב, התגובה תהיה קשה" . למען האמת, כולנו היינו בהלם . לא הבנו מה קרה, אלא שזה לא שינה כלל : הקפיץ שנדרך במשך כמעט שנה איים עתה להתפרץ . מועצת חכמי הפלוגה, שמצאתי את עצמי חלק ממנה, התכנסה כדי להחליט על הצעדים שננקוט . עלו הצעות רבות ומגוונות : בריחה, סירוב פקודה המוני, בקשה לשיחת מח"ט, שביתה איטלקית והאטת תפוקות, ועוד . בהשראת סיפורו של מהאטמה גנדי, שלחם בבריטים על עצמאותה של הודו ללא אלימות וניצח ( עוד עליו בהמשך ) , העליתי הצעה מקורית : שביתה איטלקית מסוג אחר . הפלוגה תבצע
|
|