|
|
עמוד:14
לקרוא את הנוף 4 3 חקר האמנות היהודית התעצם עקב גילוי הממצאים במבנים אלו ובבתי בגליל ובגולן . קברות אחדים, בייחוד בבית אלפא ( 9 9 ) , בבית שערים ( החל משנת 936 ) , בחמת טבריה ( 96 ) ובציפורי ( 993 ) . ידועות כיום קרוב לשבע מאות כתובות יהודיות מארץ ישראל בשלהי העת העתיקה . נוסף על החומר הארכיאולוגי העשיר חשף המחקר המתמשך בתעודות הגניזה הקהירית במהלך המאה העשרים יצירות רבות שמקורן בארץ ישראל הביזנטית . סוגי יצירה שפעם שויכו לימי הביניים מתוארכים היום לשלהי העת העתיקה, דוגמת הפיוט וספרות ההיכלות . אלה מצטרפים לספרות האפוקליפטית המאוחרת, כדוגמת ״ספר זרובבל״, שמקורה כנראה במאה השביעית . נתגלתה גם ספרות הלכתית שלא הייתה 4 כמו ידועה קודם, למשל ספרות המעשים, נוסף על ספרות מאגית, כגון ״ספר הרזים״ . כן מוסכם היום שבתקופה זו, ובסמוך לכך בתקופה הערבית, נערכו רבים מהמדרשים ומהתרגומים, וכן התעצבו הניקוד, הפיסוק ונוסח המקרא . נראה אפוא שהתקופה הביזנטית הייתה רחוקה מלהיות פרק זמן שולי בחיי עם ישראל בארץ ישראל, כפי שהניחו בעבר . להיפך, בתחומים רבים הייתה התקופה הביזנטית עידן של שגשוג תרבותי במישור הספרותי, נוסף על ההתפתחות החומרית . ראייה חדשה זו נובעת גם מן הפריחה הכלכלית והדמוגרפית בארץ ישראל הביזנטית, המשתקפת בין השאר בערים שהתרחבו ובבניינים הציבוריים והדתיים שהוקמו . פריחה כלכלית זו, יחד עם העשייה התרבותית שנלוותה אליה, הן מעין בבואה של תופעה רחבה יותר שאפיינה את העולם הביזנטי כולו, שהמודעות לה היא חידוש בפני עצמו בעולם המחקר . חקר הגליל ותושביו בעת העתיקה, ובפרט בתקופה הקלאסית, היה מאז ראשית ימי המחקר המודרני נושא מרכזי שעסקו בו חוקרים רבים . בתחילתו, התרכז המחקר של התקופה הקלאסית בגליל בימי בית שני ובעיקר – בסוף תקופה זו, סביב המאה הראשונה לספירה . מספר טעמים היו לכך, ביניהם הרצון לחקור את ״ישו ההיסטורי״ בהקשר לסביבה היהודית הגלילית, וכן הימצאות כתביו של יוסף בן-מתתיהו, השופכים 6 ניסיונות לחקור תקופה קודמת, כמו ראשית אור רב על קורותיו של הגליל בתקופה זו . ימי בית שני ( התקופה הפרסית ) או כיבושי החשמונאים, נאלצו להתמודד עם מיעוט מקורות ספרותיים וממצא ארכיאולוגי . רק בדורות האחרונים, עם התקדמות המחקר הארכיאולוגי בגליל, הולכות ומצטברות עדויות משמעותיות על הגליל ועל התושבים 3 לסקירות מקיפות על חקר בתי הכנסת העתיקים ראו לוין, בית הכנסת העתיק ; חכלילי, בתי כנסת . 4 ניומן, המעשים . לוין, רצף ותמורה, עמ׳ 7 - 48 . 6 לסקירה נרחבת על ראשיתו של הגליל היהודי בתקופת בית שני ראו ליבנר, ראשית ההתיישבות .
|
|