|
|
עמוד:5
לזכר הוריי שנרצחו באמצע חייהם . לזכרו של אחי שלום שנרצח והוא רק בראשית לבלובו . בן שש עשרה היה במותו . מעולם לא הפסקתי להתגעגע אליהם . לזכרה של בתנו גליה שפתיל חייה ניתק וכאב מותה לא נמוג . לזכרו של קרלוס ירושלמי, במאי הסרט שליווה את מסעי בפולין ונרצח בדם קר על ידי מתאבד במסעדת “מצה“ בחיפה . במותו חשתי בהמשך הגורל היהודי .
|
|