|
|
עמוד:12
12 | 9 זמן קצר לאחר הקמת אוסישקין״, היו שני מהלכים נפרדים שהתקיימו בד בבד . ארגון מנחם ניסה לשווא ועד המושבים והארגונים לקדם מול קק"ל וגופים נוספים מהלך של התיישבות חברי הארגון במסגרת מפעל ״כפר מנחם אוסישקין״, שהרי 10 למרות כישלון המהלך כמו המפעל – גם הארגון נקרא על שמו של נשיא קק"ל . 11 הם התגייסו לקידום יוזמת הקרן והעיכוב בעליית הפועלים מרחובות על הקרקע, הקיימת, ובדומה לארגונים רבים אחרים בארץ ישראל בשנים 1934 – ,1935 התחייבו 12 לגייס ולתרום כספים למענה . האזכור הפומבי הראשון של ארגון מנחם : ברכה למנחם אוסישקין לרגל יום הולדתו ה- 70 . דבר , 20 בספטמבר 1933 13 מפעל הקמת כפר מנחם אוסישקין לא הגיע לידי מימוש, והכספים שגויסו עבורו שימשו בסופו של דבר לקניית האדמות שעליהן הוקמו בגליל העליון החל ממאי 1939 חמש ״מצודות אוסישקין״ ( הקיבוצים שבהמשך ייקראו דפנה ודן, והמושבים 14 עם זאת כאשר המאמץ לממש את בית הלל ושאר ישוב, ולזמן קצר גם נחלים ) . המפעל עוד עמד על הפרק, הוא הביא, זמן קצר לאחר ניסיון ההיאחזות הראשון של ארגון מנחם ב״אדמת אידניבה״, למחלוקת בין ארגון מנחם לבין קק"ל באשר לזכות להשתמש בשם כפר מנחם : בתגובה לתביעת קק"ל כי רק ועדת השמות שליד קק״ל היא שתקבע שמות ליישובים שעלו על קרקע שרכשה הקרן, הטיל ארגון מנחם את האחריות לבחירת שם הנקודה על "האנשים שארגנו אותנו", 15 ש"לא הודיעו לנו" מראש כי כך יש לנהוג . שנים מספר לאחר מכן התייחס אברהם הרצפלד, שעמד בראש המרכז החקלאי של הסתדרות העובדים, לסוגיה באומרו כי "הם קיבלו מרצונם את השם [ כפר ] מנחם 16 לא והתכבדו בו . ואני חושב שאוסישקין לא יתרעם עליהם שעשו זאת לפני אחרים" .
|
|