|
|
עמוד:12
12 | שירי רסא"ד שבראש המהדורה הניתנת בזה פורס בפני הקורא את מאפייני שירתו של המשורר מצד סוגיה, צורותיה, משקליה, תכניה ודרכי עיצובם, וכמובן בתשתיותיה מן המקרא, מספרות חז"ל וממורשת שירי ימי הביניים . במהדורתנו שמונים ואחד שירים, המהווים קורפוס עשיר מצד סוגות השיר, החל מציר סוגת שירי החול המובהקים, דרך סוגת הפיוטים הדידקטיים, המציגים עניינים הקשורים בלימוד סוגיות נבחרות סביב נושאים תורניים, וזהו מהלך מתקדם בשירת ההלכה . כאן הניח רסא"ד פנים חדשות במיוחד בסוגת פיוט ההדרן, שמטרתה לשנן סוגיות לימודיות לאחר שאדם השלים את לימודו במסכת או במסכתות שונות . הקורא עשוי ליהנות מן השזירה המזכירה את המסכתות ואת פרקיהן, וזאת הודות לעיצוב המנמוטכני של השיר שבאמצעותו ריכז רסא"ד בתבניות קצרות חומר נרחב ביותר . המשורר השתדל להפוך לשונות משנָה חדגוניות ליצירה מעניינת בסגנונה, במקצבה ובמיוחד במלאכת חריזה מקצועית וחכמה . לצד הפונקציה הפיוטית-דידקטית הותיר המשורר פיוט אחד בעל ייעוד ליטורגי מובהק, אף על פי שבתקופתו ננעלו מערכות התפילה, ועל כך יבוא דיון נפרד להלן בפרק השלישי . בשיריו באהבת תורה היטיב ר' סעדיה להתיך חולין וקדושה, ובכגון זה מצאנו מאוחר יותר דמיון רב בעיצוב הנושא בשירי המשורר יצחק מנדיל אבי זמרה . בשעה שאצל רסא"ד הנטייה אל האלגוריה צצה בשיר 'יקוד אש דת', הרי אצל המשוררים שלאחריו ציוריה של שירת החול משועבדים אל הקודש במסגרתו של המודוס האלגורי . מלבד זאת, תווי ייחוד אחרים ניכרים בפיוטיו הדידקטיים של המשורר ביחס ליצירות דומות של קודמיו . רסא"ד הפך את ששת סדרי המשנה ומסכתותיהם לנושא המרכזי במלבושי השיר, וכדוגמתו עשו המשוררים שבאו אחריו, כפי שתיארתי בפרק השמיני . אכן, ברקמות שיריו הפעיל רסא"ד תחבולות ספרותיות למיניהן כדי לבטא את ייחודו . יצירתו היא גלעֵד לפעילות רוחנית וספרותית ענפה בספרד גופה וגם לאחר הגירוש הגדול . כמובן, הרטוריות וסוגי שירה שונים עברו שינויים בתוך תהליך ארוך שהתחיל עם פלישת המוואחידון לספרד בשנת 1140 , וכך נפל בגורלו של ר' סעדיה להיות מן המשוררים הבולטים בדור האחרון של היהדות על אדמת ספרד ולחתום תקופה שנמשכה למעלה מחמש מאות שנה . יתר על כן, על אף תקפותה של מסורת השירה הספרדית המשתקפת בשירתו של המשורר, נראה בעליל ששיריו קובעים רשות לעצמם, שכן הוא ניסה למצוא לו גם נתיבי שירה ייחודיים שהיו, כפי שהזכרתי, מקור השראה למשוררים אחרים .
|
|