|
|
עמוד:ב
ב ספר תולדות אדם בתקופה זו פעלו מקובלים הקשורים לכתיבת יחידות 'הזוהר' הראשונות והפצתן ובהם משה די ליאון ( רמד"ל ) , יוסף ג'יקטיליה, יוסף אנג'לט, יוסף אשכנזי ודוד בן יהודה החסיד . כתביו של ר' יוסף עומדים בזיקה הדוקה למקובלים הללו . בספריו השונים הציג ר' יוסף מסורות קבליות הדומות לאלו של מקובלים בני זמנו, אך לעיתים הוא התבטא בשפה גרפית וקונקרטית יותר מן המקובל בכתיבת המקובלים, ולעיתים אפשר לאתר פולמוס מכוון נגד מאן דהוא מביניהם . יצירתו של ר' יוסף כוללת פרשנות על מגילת קהלת, מגילת שיר השירים, פרשת תרומה, מעשה מרכבת יחזקאל ( כל אלו מובאים בספר תש"ק ) , 4 ספר בראשית, ספר טעמי המצוות, עשר הספירות ול"ב נתיבות חכמה . 5 שני הנושאים האחרונים מהווים מבנה מארגן חשוב בספר תולדות אדם שלפנינו . פרופיל ספרותי זה מצביע על כך שאת תורתו האנתרופומורפית והתאורגית, שכללה דימויים וחידושים שסטו מהמקובל בתקופתו, בחר ר' יוסף ליצוק לתוך פרשנות לספרות קנונית ולסוגות ספרות מקובלות . 6 למרות התפוצה הרבה של חיבוריו בכתבי יד והשפעתו המכריעה על מסורות קבליות העוסקות בטעמי המצוות, באמונה בגלגול נשמות בבעלי חיים ובסוגיות נוספות, לא זכו ספריו של ר' יוסף להידפס לפני המאה העשרים . לעומת ספר טעמי המצוות וספר תש"ק, שנעתקו בכתבי יד רבים ושהשפיעו על הדורות הבאים, 7 לא הייתה תפוצתו של ספר תולדות אדם רחבה, ונראה שהרעיונות הייחודיים המובאים בו השפיעו במידה מעטה יותר . במחקר שנעשה עד כה, הצליחו חוקרים לזהות קטעים מספר זה, המועתקים בתוך קונטרסים שונים בקבלה, אך לעולם ללא ציון שמו של המחבר . 8 עם זאת, הוצאתו לאור כעת, לראשונה במהדורה ביקורתית, מאפשרת להרחיב את היכרותנו עם עושר הספרייה הקבלית שיצר ר' יוסף עם מקורותיה הקדומים ועם זיקתה לספרות הקבלה . 4 משמעותם של ראשי התיבות תש"ק בשם החיבור אינה ברורה . לדיון במשמעויות אפשריות, ראו במבוא למהדורה שערך ג'רמי זוולינג ( Zwelling ) , ספר תש"ק, עמ' xx – xix . 5 לפירוט כתבי ר' יוסף, ראו להלן ברשימת המקורות . 6 על הרמנויטיקה רדיקלית ועל החירות היצירתית בפרשנותו של ר' יוסף בהקשרה ההיסטורי-הרעיוני, ראו אידל, שלמויות בולעות, עמ' 109 – 116 , 126 – 141 , 181 – 182 . 7 זקס-שמואלי, טאבו ואיסורים, עמ' 17 – 19 , 245 – 249 , 137 – 143 . 8 שלום זיהה אזכור של ספר תולדות אדם בספר אבני זיכרון לר' אברהם אדרוטיאל, מדור מגורשי ספרד, הכרוך יחד עם ספר הבזק וספר הייחוד לר' אליעזר מגרמישא לעניין ל"ב נתיבות חכמה . על כך ראו שלום, אבני זיכרון, עמ' 259 – 276 ; הנ"ל, כתבי יד בקבלה, עמ' 60 . לדיון במקורות קדומים של קטעים אלה, ראו קלנבך, עיבוד . אבישי בר-אשר זיהה שבכ"י פרנקפורט – ספריית האוניברסיטה, . hebr . Oct 73 , מצוטט קטע מספר תולדות אדם סמוך לקטע אחר מתוך ספר הייחוד, חיבור הקשור בזיקה הדוקה לסגנון הקבלי של ר' יוסף הבא משושן . על כך ראו בר-אשר, ספר הנקודה, עמ' 315 – 316 . על הזיקה בין מחבר ספר הייחוד לר' יוסף הבא משושן ועל ההשערה שספר הייחוד נכתב בחוגו של ר' יוסף, ראו אידל, פירוש עשר ספירות, עמ' 82 .
|
|