|
|
עמוד:10
10 אמנון רמון וחנן חריף כעבור שנה, בשנת 1905 , הוא סיים את לימודיו בגימנסיה והתקבל למחלקה למדעי הטבע באוניברסיטת קייב . באותה שנה ידע בן-צבי גם צער ותהפוכות : במרס נפטר אחיו משה בן השתים עשרה וזמן קצר לאחר מכן מתה עליו גם אמו עטרה . המהפכה שהחלה בינואר 1905 עוררה תקוות רבות גם בקרב היהודים – אולם האכזבה לא איחרה לבוא . בסתיו פרץ בעידוד השלטונות גל חדש של פרעות . גם הפעם החליטו 'פועלי ציון' בפולטאווה לארגן את היהודים להגנה עצמית . בן-צבי, שהפסיק לשם כך את לימודיו בקייב, השיג נשק וחומרי נפץ והטמינם בחצר בית משפחתו . בתוך כך הואצו ההכנות לייסוד מפלגה ארצית של 'פועלי ציון', ומצע המפלגה גובש במועצות התנועה בפולטאווה ובברדיצ'ב, שם פגש בן-צבי לראשונה את גולדה לישנסקי ( ששינתה את שמה לרחל ינאית ) , לימים אשתו, שלה תהיה השפעה מכרעת על מהלך חייו . באביב 1906 , בוועידת הייסוד של 'מפלגת הפועלים הסוציאל דמוקרטית היהודית פועלי ציון ברוסיה', בפולטאווה, נוסח המצע, שביקש לשלב בין הסוציאליזם המרקסיסטי ובין הציונות כתנועה לאומית . על שילובן תחת קורת גג רעיונית אחת עמל בורוכוב יחד עם כמה מידידיו ובהם בלטה דמותו של בן-צבי, שאף נבחר לוועד המרכזי של המפלגה . המצע, שזכה לשם 'הפלטפורמה שלנו', שימש בסיס רעיוני להתפתחות תנועת "פועלי ציון' ברוסיה ובארצות אחרות . זמן לא רב לאחר ועידת פולטאווה באה על יצחק פורענות נוספת . המשטרה חשפה את ארגון ההגנה העצמית של היהודים וגילתה בחצר בית הוריו את חומרי הנפץ והנשק . כמה ממנהיגי המפלגה, ובהם בורוכוב, נאסרו, וכך גם בני משפחתו של יצחק : אביו, אשת אביו ( היא דודתו ) דבורה וכן אחיו אהרון, אחותו שולמית ועימם אחותו הצעירה דינה שאך זה נולדה . יצחק הצליח לחמוק ממאסר, אך מאסרו של אביו ושהותו הארוכה בסיביר ייסרו אותו בהמשך חייו . 10 הוא נמלט לווילנה והצטרף אל חברי הוועד המרכזי של 'פועלי ציון' – גולדה לישנסקי, יעקב זרובבל ואלכסנדר חשין, שניהלו במחתרת את מרכז המפלגה ברוסיה . בווילנה נוסדו עיתוניה הראשונים של המפלגה ביידיש וכן הוצאת ספרים שעסקה בהכנת חומרי תעמולה ובהפצתם . בעיני חברי המפלגה, שהכירוהו בכינוייו המחתרתיים 'עובדיה' ו'אבנר', היה יצחק דמות הרואית בזכות עמידתו בראש ההגנה העצמית בפולטאווה, ביקורו בארץ-ישראל וחלקו בכתיבת מצע המפלגה ( לצידו של בורוכוב ) – בעיקר הפרקים הדנים בהגשמת התוכנית בארץ-ישראל . כנציג הוועד המרכזי הוא הוסיף להשתתף בכינוסים באירופה ובפגישות מחתרתיות של סניפי המפלגה ברחבי רוסיה . בראשית 1907 גברו רדיפות המשטרה בווילנה . עיתון המפלגה נסגר, ויצחק, שנאלץ כעת לחיות חיי מחתרת של ממש – ואף נאסר פעמיים – החליט לעלות לארץ-ישראל . הוא יצא לווינה, שם פגש את בורוכוב, ובחג הפסח תרס"ז ( 1907 ) הגיע ליפו, שבה שינה את שמו ליצחק בן-צבי, על שם אביו, שנידון ( יחד עם בנו אהרון – אחיו של בן-צבי ) לגלות בסיביר לכל חייו . אהרון הצליח לברוח, והגיע לחופי הארץ בשנת 1910 ; האב, לעומת זאת, הצליח לעזוב את רוסיה ולהגיע ארצה יחד עם אשתו ובתו דינה רק בשנת 1922 , אחרי נפילת 10 רחל ינאית, אנו עולים, עמ' 23 .
|
|