|
|
עמוד:8
8 אמנון רמון וחנן חריף תלמיד מקורב לגר"א מוילנא ומצאצאי רש"י . מוצא שני ההורים היה בפלך וילנה, שממנה הביאו, על פי עדותו של בן-צבי, את המסורת המשפחתית הליטאית . 2 בשנות חייו הראשונות התחנך יצחק ב'חדר יהודי רגיל' ואחר כך ב'חדר מתוקן', שהיה כניסוחו : 'בית ספר פרטי חילוני למחצה ומתקדם לעומת ה"חדר'" ולימדו בו מורים ידועים כמו הסופר אז"ר ( אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' ) וח"א זוטא, שעלו לארץ-ישראל . 3 מאוחר יותר, בשל ההגבלות שהוטלו על צעירים יהודים בכניסה לגימנסיה רוסית כללית, הוא נאלץ ללמוד מחוץ למוסד כתלמיד אקסטרני ולהיבחן בה בכל שנה ושנה . בספטמבר 1901 הוא התקבל כתלמיד מן המניין בכיתה החמישית של הגימנסיה ולמד בה עד 1905 . באותו זמן הוסיף ללמוד עברית והרבה לקרוא ספרי היסטוריה, פילוסופיה ומדעי החברה . אביו, צבי שימשלביץ ( 1862 – 1953 ) , פעיל בתנועת 'חיבת ציון', עיתונאי חובב ומורה לעברית ( שביקר פעמיים בארץ-ישראל ) השפיע מאוד על בנו שהיה למעשה בן הדור השני לפעילות ציונית בפולטאווה . בן-צבי העיד בזיכרונותיו כי האב הרבה לספר לו 'על קורות עמנו, על תחיית האומה, [ ו ] הסיפורים האלה השלימו את סיפורי כתבי הקודש ואגדות התלמוד שלמדתי ב"חדר" אגב שיעורי התנ"ך והאגדה, יוסיפון וחוברותיו של יעבץ [ ו ] הסיפורים נחרתו עמוק בזכרוני לכל ימי חיי' . 4 יחסו של בן-צבי לדת ולמסורת היהודית שינק מנעוריו היה מורכב, והשתנה לאורך השנים . בילדותו – על פי עדותו – הוא הצטיין ברמת דתיות גבוהה ובשמירת מצוות . 5 בגיל הנעורים התוודע לדב בר בורוכוב, שהיה מבוגר ממנו בשלוש שנים, והתפתחה ביניהם ידידות עמוקה . בורוכוב משך את בן-צבי הצעיר לדיונים פילוסופיים וסוציולוגיים במסגרת אגודת 'בני ציון' ואחר כך במפלגת 'פועלי ציון' שייסד, וקירבו לסוציאליזם ולעולמה של ההגות החברתית בת הזמן . על פי עדותו של בן-צבי, 'רבצה באותם ימים תהום בין היהדות המסורתית ( המאובנת ) , ובין הזרם הרבולוציוני בקרב הנוער, שהתרחק במהירות מפתיעה מצור מחצבתו ונגרף לתוך ים-ההתבוללות של סביבתו . הפרוגרס וההתבוללות נראו בעיני הציבור כרוכים זה בזה כשלהבת בגחלת, וכנגדם נחשבו הלאומיות והדתיות ושאר ערכי האומה כסמלי העבר המת והנה הופיעה תנועה חדשה [ הציונות הסוציאליסטית ] , אשר דגלה ברעיונות לאומיים ואנושיים כאחד' . 6 ואכן, בהשפעת בורוכוב נעשה יצחק לסוציאליסט- מהפכן ולפעיל לאומי-ציוני שהעמיק במחקר תולדות העם היהודי וזיקתו לארץ-ישראל . כפי שמעידים פרקי הספר שלפנינו, הוא ניסה כל חייו לגשר על המתח שהתגלע בין שלושת הקטבים : הסוציאליזם, הציונות והמסורת היהודית . בשנת 1903 ייסד יצחק בעירו פולטאווה חוג פועלים שהפך במרוצת הזמן לסניף 'פועלי ציון' בעיר . אחרי פרעות קישינב באפריל 1903 , התארגנה קבוצה זו להגן על הקהילה 2 שם, עמ' 27 ; שונמי, כתבי יצחק בן-צבי, עמ' ג . 3 שם, עמ' 31 . 4 שם, עמ' 30 . 5 שם, עמ' ג ; בצלאל, פגישה עם המזרח, עמ' 18 . 6 בן-צבי, זיכרונות ורשומות, עמ' 29 .
|
|